בזכות התקנת מצלמות בבית הצליח הבעל להוכיח שלא הכה את אשתו ושוחרר ממעצר. האישה לא נרגעה והגישה נגדו תביעה בטענה שהמצלמות פגעו בפרטיותה. ביהמ"ש למשפחה קבע כי במקרה הזה הצילום הוא הגנה עצמית.
בספטמבר 2014 האישה הגישה נגד בעלה – עו"ד במקצועו – תלונה על אלימות ואיומים. הבעל הורחק בצו מבית המגורים המשותף ואף נעצר. למרבה המזל, כשנתיים קודם לכן הוא התקין מצלמות בבית, ולאחר שהציג תיעוד של האירוע שהוכיח כי לא היה כל מגע בינו לבין אשתו, הוא שוחרר וחזר לביתו.
שאלות בנושא סכסוך גירושין?
כנסו לפורום דיני משפחה של פסקדין
טרם ביטול הצו, קבע השופט שמואל בר-יוסף מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, כי האישה פעלה מטעמים זרים שמקורם בסכסוך הרכושי עם בעלה, וחייב אותה בהוצאות של 10,000 שקל.
כחודש לאחר מכן, ניצלה האישה את ההזדמנות והגישה תביעה נגד בעלה לפיצוי על הפגיעה בפרטיותה, בשל הצבת המצלמות בבית.
הבעל הודה שהתקין מצלמות אולם הדגיש, כי המצלמות לא מוצבות במקומות פרטיים כמו חדר שינה, מקלחת או שירותים.
עוד ציין כי אשתו שברה כבר פעמיים את המצלמות, מה שמעיד על כך שעוד מזמן ידעה על קיומן. הוא טען, כי מדובר בביתו - שבו הוא רשאי לעשות כרצונו. בכל מקרה, רק בזכות המצלמות הוא הצליח להתגונן נגד עלילות השווא שטפלה עליו אשתו.
השופט בר-יוסף קבע כי אין קשר לכך שמדובר בביתו של הנתבע: כל עוד הוא מצלם מרחב ביתי, שבו רשאית התובעת ליהנות מפרטיות, הרי שהוא פוגע בפרטיותה. גם אם התובעת ידעה על התקנת המצלמות, היא לא נתנה לכך הסכמה מפורשת, ולפיכך, פרטיותה נפגעה.
עם זאת, השופט קבע, כי במקרה הזה עומדות לנתבע הגנות החוק, שכן הוא פעל בתום לב ועשה את שעשה כדי להגן על עניין אישי כשר.
השופט קבע כי המצלמות פונות למרחב "ציבורי" בבית - המטבח. התובעת לא הוכיחה כי הותקנו מצלמות באזורים אישיים. כמו כן, התובעת לא הוכיחה שבאמת נפגעה מעצם הצבת המצלמה במטבח.
השופט הזכיר שרק בזכות המצלמה הצליח הנתבע למנוע אשמת שווא על אלימות במשפחה. לפיכך, קבע כי בנסיבות אלה הפגיעה בתובעת הייתה מידתית.
"...הנסיון החמור לטפול על הנתבע אשם על לא עוול בכפו מחייב את המסקנה כי הנתבע פעל בתום לב על מנת להמנע מכך, בבחינת סוף מעשה המעיד על תחילתו", נכתב בפסק הדין.
השופט קיבל את טענת הנתבע כי פעל להגנה על עניין אישי כשר, תוך שציין כי לא הייתה לנתבע כל דרך אחרת להוכיח שלא נהג כלפי התובעת באלימות.
"דומני כי ייקשה להעלות על הדעת עניין אישי כשר מובהק יותר מהשאיפה להמנע מהרחקת שווא מבית המגורים, העלולה לגרור גם אישום שווא בפלילים", כתב השופט וציין כי במקרה הזה, הצילום הוא פעולה מובהקת של הגנה עצמית.
עם זאת, השופט הדגיש שפסק דינו אינו מכשיר התקנת מצלמות לשם מעקב אחר בני זוג. השופט הבהיר כי זכות הבכורה עדיין נתונה להגנה על הפרטיות ואולם, זהו אחד מאותם מקרים מיוחדים שבהם יש תשתית ברורה וחד-משמעית לכך שהפגיעה בפרטיות מוצדקת.
התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לבעלה הוצאות משפט של 15,000 שקל.
* עו"ד אביגיל שיינין היא טוענת רבנית ומגשרת העוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצג בתיק. שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין