מפיקת השידורים תבעה בעלת פיצוציה מגבעתיים בגין הקרנה פומבית של אחד ממשחקי יורו 2012. השופט קיבל את התביעה ודחה את טענות הנתבעת בדבר הקרנה פרטית והפרה בתום בלב.
השופט אביים ברקאי מבימ"ש השלום בתל-אביב קיבל את תביעתה של חברת צ'רלטון נגד בעלת פיצוציית "מפגש ראש העיר" בגבעתיים, בה תבעה פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים.
התובעת, העוסקת בהפקת שידורי ספורט ובעלת זכויות היוצרים ביצירות דרמטיות המשודרות בטלוויזיה, הגישה את התביעה בשנת 2012. טענתה הייתה כי חוקר פרטי מטעמה תפס את הנתבעת מקרינה משחק כדורגל של טורניר יורו 2012 שבו התובעת הייתה בעלת הזכויות.
התובעת אף טענה כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, לאור העובדה שסירבה לפני כן לרכוש רישיון להקרנה פומבית של משחקי הטורניר למרות פניות רבות.
הנתבעת טענה כי לא מדובר בהקרנה פומבית, שכן בית העסק הוא "פיצוציה" שבה מותקנת טלוויזיה ביתית המשמשת את עובדי המקום, ללא מקרן או מערכת הגברה, מה גם שהעסק אינו מציע ללקוחות שידורים של משחקי כדורגל ואינו דורש תשלום עבור הצפייה.
עוד היא טענה כי הקרנת המשחק לא נעשתה לצרכי רווחים, ואף לתובעת לא נגרם נזק. בנוסף נטען בין היתר כי הנתבעת עשתה ביצירה שימוש הוגן או לחילופין כי עומדת לה הגנת "מפר תמים".
לא תמימה
השופט ברקאי הסביר שבמקרה זה זכות היוצרים של התובעת נובעת מכך ששידור משחק הכדורגל הוא פרי הפקה ייחודית, שכוללת עריכה מיוחדת, שילוב תכנים חיצוניים ונושאים (אייטמים) המופנים לצופים במשחק באמצעותה של התובעת. כל מאייפנים אלה, לפי השופט, הופכים את השידור ליצירה מוגנת.
ביחס להקרנה בפיצוציה, השופט השתכנע כי "מכשיר הטלוויזיה בו הוקרן השידור הופנה לשטח הציבורי של בית העסק תוך שהוא מוצב מלכתחילה על זרוע מתכווננת המאפשרת הקרנה כאמור – ובכל מקרה ההקרנה לא כוונה לשימוש פרטי".
כמו כן, השופט ציין בין השאר כי לא הוכח שהנתבעת לא הפיקה רווח בגין הקרנת השידור. בנוסף, השופט הבהיר כי גם הטענה שלתובעת לא נגרם נזק אינה רלוונטית שכן מדובר בתביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק, מה עוד שהשימוש בזכותה של התובעת אסור גם אם הדבר לא גורם לתובעת נזק ישיר.
השופט הוסיף כי הנתבעת לא הוכיחה שהיא "מפר תמים" שלא ידע כי עליו לשלם עבור שידור פומבי של יצירות התובעת. "לצד הנתבעת עומדים בעלי בתי עסק הגונים אשר רכשו הזכות לשדר את יצירות התובעת ולחילופין כאלה שלא שידרו היצירות - הנתבעת אינה נבדלת מהם", כתב.
כמו כן, השופט הסביר כי "העובדה שהנתבעת ניהלה בית עסק זעיר, כהגדרתה, אינה מקנה לה את הזכות להפר את זכויות התובעת. גם כמנהלת בית עסק זעיר יכולה וצריכה הייתה הנתבעת להימנע משידור בפומבי של יצירת התובעת, עם זאת ניתן להתייחס לרכיב זה במסגרת קביעת גובה הפיצוי".
בסיכומו של דבר, השופט החליט כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 30,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
· ב"כ התובעת: עו"ד מירב בן יונתן
· ב"כ הנתבעת: עו"ד אריאל דובינסקי
עו"ד יואב סלומון
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין