בעל רכב שנגנב לשטחים ופוצץ ע"י משטרת ישראל סירב לשאת בעלות התיקון

ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב  

לפסק הדין בעניין איליה בורודין נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

רכב גנוב אותר על ידי המשטרה בשטחי יו"ש ופוצץ על ידה מחשש שהיה ממולכד. לדעת בעל הרכב הנזקים היו בלתי הפיכים אבל חברת הביטוח סברה שהרכב בר תיקון.

באוקטובר 2002 נפרץ ביתו של בעל הרכב ונגנבו ממנו, בין השאר, גם מפתחות הרכב והרכב עצמו, מסוג טויוטה יאריס, מודל 2002. המשטרה מצאה את הרכב בשטחי יו"ש ופוצצה אותו פיצוץ מבוקר, על מנת לוודא שאינו ממולכד. אלא שבפיצוץ נגרמו לרכב נזקים כבדים. הרכב הועבר, בסופו של דבר, למוסך המורשה ושם העריך שמאי חברת הביטוח הכשרת הישוב את הנזק וקבע כי הוא נגרם כתוצאה מפעולת איבה, שאינה מכוסה בפוליסה.

בהמלצת השמאי פנה התובע למס-רכוש ותבע פיצוי עבור הנזקים. לאחר ששמאי מטעם מס-רכוש העריך את אמדן התיקונים, הוחלט לפצותו לפנים משורת הדין, ובעקבות זאת הורה בעל-הרכב למוסך לתקן את הרכב. הוא מסר למס-רכוש את עלות התיקון, כפי שנמסרה לו ע"י המוסך וקיבל את תמורתה בשווה שקלים.

עם סיום העבודות נתבקש בעל הרכב להוציא את רכבו מהמוסך. אולם, משראה את הרכב, עמד על דעתו כי הוא אינו במצב תקין דיו וסירב לשלם עבור התיקון ואף להוציא את הרכב מן המוסך.

בשלב זה, הגיש האיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד חברת הביטוח הכשרת הישוב ונגד המוסך. לטענתו, מלכתחילה היה הרכב בגדר אובדן גמור ולא בר-תיקון והוא הוטעה על ידי כל הגורמים לחשוב אחרת.עוד טען התובע כנגד סירוב חברת הביטוח לפצות אותו.

חברת הביטוח טענה כי התובע אינו יכול לתבוע ממנה פיצויים, בין היתר כיוון שהפיצוץ נעשה על רקע חשד לפעולות איבה, ולכן המסלול היחיד שעמד לרשות התובע הוא פניה למס רכוש. עוד טענה, כי פוליסת הביטוח מחריגה נזקים שאירעו מחוץ למדינת ישראל, אזור יהודה ושומרון וחבל עזה.

בתגובה הוסיף התובע, כי אין קשר בין הפיצוי ממס רכוש לפיצוי הקבוע בפוליסה. לדבריו, הפיצויים להם הוא זכאי לא מוגבלים לתביעה ממס רכוש בלבד, במיוחד לאור העובדה שמס רכוש שילם לו פיצויים 'לפנים משורת הדין' ולמעשה לא הכריע בתביעתו.

המוסך, מצידו, תבע את התובע בתביעה נגדית וטען שהאחרון הפר את התחייבותו לשלם למוסך עבור התיקון, נטש את הרכב במוסך שנים רבות ועל כן הוא חב למוסך גם דמי אחסנה בנוסף לדמי התיקון. לכך ענה התובע, שהמוסך הוא זה שמנע את הוצאת הרכב, בהיותו בלתי כשיר לעלות על הכביש.

לא מדובר בפעולת איבה

השופטת יעל הניג ציינה, כי חברת הביטוח לא הוכיחה שהגניבה בוצעה כפעולת איבה על רקע לאומני. לשיטתה, הפריצה וגניבת מפתחות הרכב מצביעות דווקא על פעילות עבריינית מתוכננת.

עוד קבעה, כי החלטת מס רכוש לשלם לתובע פיצוי לפנים משורת הדין, אינה משתיקה את זכותו לתבוע את חברת הביטוח.

עוד ציינה השופטת, כי פוליסת הביטוח של התובע אינה מחריגה אובדן או נזק שנגרמו מפעולת איבה בכלל, ודאי לא פעולה הבאה למנוע פעולת איבה.

הרכב אינו כשיר לתנועה

השופטת קיבלה את חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, לפיה הרכב לא היה כשיר לחזור לכביש לאחר הפיצוץ וגם לא היה כשיר לעלות על הכביש לאחר תיקונו. משכך פסקה השופטת כי אין למוסך עילה לדרוש מהתובע דמי תיקון. או דמי אחסנה על התקופה בה שהה הרכב בשטחו. בכך דחתה השופטת את תביעת המוסך מכל וכל.

בסופו של עניין, פסקה השופטת, כי חברת הביטוח תשלם לתובע את ערך הרכב בניכוי הפיצוי ממס רכוש בסך של כ- 76 אלף שקל וכן שכר-טרחת עו"ד בסך של כ- 23 אלף שקל.

• ב"כ הנתבעות 2 ו- 3: עו"ד פרידמן
• ב"כ הנתבע 3: עו"ד חגי אסרף

לפסק הדין בעניין איליה בורודין נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

ידיעה זו נכתבה בשיתוף עם עו"ד לימור אביטן

למדור: נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.