בנה בריכה בחצר – ודרש מהשכנים להשתתף בעלויות

אדם שרכש דירה בצפת הקים בריכה בחצר. בעקבות צו של העירייה שקבעה שהבניין הפך מסוכן הוא בנה קיר תומך. תביעה על סך 100,000 שקל שהגיש נגד השכנים, בה דרש השתתפות בעלות הקיר, נדחתה

המפקח על המקרקעין בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגיש בעל דירה בצפת נגד שכניו. התובע ביצע עבודות חפירה בחצר דירתו והקים בה בריכה. לאחר שהעירייה קבעה שהבית המשותף, שיושב על מדרון, הוא מבנה מסוכן הוא בנה קיר תומך חדש. הוא טען שעל השכנים להשתתף בעלות הקיר אבל המפקח התרשם שהצורך בבניית הקיר נבע מעבודות החפירה ומהקמת הבריכה.

ב-2013, בסמוך לאחר רכישת הדירה, התובע פיצל את דירתו לשלוש יחידות נופש וביצע עבודות חפירה בחצר הבית משותף לצורך הקמת בריכת שחייה וחצר מוגבהת.

כחודשיים לאחר מכן הוציאה עיריית צפת צו לתובע בו נקבע שהמבנה מסוכן. על פי הצו נדרש התובע לשקם את הקיר התומך בחלקה, שכן הבית המשותף בנוי על מדרון.

התובע בנה קיר תומך בחלקה במרחק של כ-3 מטר מהקיר התומך הקודם. בתביעה הוא ביקש לחייב את הנתבעים, בעלי הדירה השנייה בבית המשותף, להשתתף בעלות בניית הקיר. לטענתו בניית הקיר התומך נעשתה אך ורק בעקבות הצו וללא קשר לעבודות הבנייה שבוצעו על ידו.

לשיטתו, הייתה דחיפות בהקמת הקיר לאחר שהקיר הקודם התפורר וקרס לתוך הרחוב. הוא הוסיף כי הקיר החדש תומך לא רק בדירתו שלו אלא גם במבנה שבו נמצאת דירת הנתבעים ולכן עליהם להשתתף בבנייתו.  

הנתבעים טענו כי הצורך בבניית הקיר התומך החדש נולד רק בעקבות עבודות בנייה וחפירה מאסיביות שביצע התובע בחצר הבית, עבודות שבוצעו באופן חד צדדי וללא היתר ושפגעו ביציבותו של הקיר התומך הישן. לטענתם, הקיר החדש נועד לתמוך בבריכה, בחדר המכונות שמתחתיה ובמרפסת אותה בנה התובע בחצר הבית תוך פלישה לרכוש המשותף.

לא הייתה דחיפות

המפקח על רישום המקרקעין בנצרת, יובל וסרקרוג, דחה את התביעה. הוא הבהיר כי לפי הפסיקה בעל דירה המבקש לטפל בפגם ברכוש המשותף צריך לפנות תחילה לנציגות הבית או לשאר בעלי הדירות בדרישה לתיקונו. אם הם מסרבים דרך המלך היא להגיש תביעה למפקח על רישום מקרקעין נגד הנציגות, לפני ביצוע התיקון. עוד נקבע כי בעל דירה יהיה פטור מהגשת תביעה נגד הנציגות רק כשהתיקון היה דחוף.

במקרה זה, לא מדובר בחיזוקים של קיר קיים או פעולות מנע דחופות אלא בניית קיר חדש ובעלי הדירות בבית המשותף לא אישרו את העבודות. בכלל זה, התובע לא הוכיח כי פנה לנתבעים מראש ודרש מהם להשתתף בעלויות בניית הקיר.

זאת ועוד, מחומר הראיות עולה שהצורך בבניית הקיר התומך התעורר כתוצאה מעבודות בנייה וחפירה מאסיביות שביצע התובע בחצר הבית בסמוך לקיר לשם בניית בריכת השחייה.

המפקח הוסיף כי ראיות נוספות תומכות במסקנה כי התובע לא סבר שמדובר בעבודות הנוגעות לרכוש המשותף אלא כי בניית הקיר היא חלק בלתי נפרד מהעבודות בחצר ובפרט הבריכה שנבנתה.

בנוסף, התובע השתלט ופלש לחלקים מהרכוש המשותף מעבר לשטח החצר הצמודה לדירתו.

התובע גם לא הצביע על כך שהייתה דחיפות שמנעה ממנו לפנות בתביעה למפקח בטרם החל בביצוע העבודות לחיזוק הקיר. ״נראה שהדחיפות בבניית הקיר נולדה כתוצאה מעבודות חפירה ובניה שבוצעו על ידי התובע ללא היתר״, כתב המפקח. הוא סיכם כי הפעולות החד צדדיות שביצע התובע אינן מקנות לו זכות שיפוי או החזר מהנתבעים.

התובע חויב בהוצאות בסך 16,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 9/45/2018

• ב"כ התובע: עו"ד אייל נון
• ב"כ הנתבעים: לא צוין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין