בתביעה שהגישה האם ב-2015 נטען כי האב מפר את הסכם המשמורת כשאינו מאפשר לבן הצעיר להתראות עמה. האב טען כי הילד מסרב בתוקף ללכת לאמו. השופטת קבעה כי האב שידר לילדים מסרים שליליים כלפי האם, שגרמו להתפתחות "ניכור הורי" בין הילד לאמו.
בין בני הזוג התנהל סכסוך גירושין קשה ומרובה הליכים. במרץ 2015 נחתם ביניהם הסכם שהסדיר את המשמורת ביחס לשלושת ילדיהם וחילק בצורה שווה את הסדרי הראייה.
סכסוך גירושין?
פנו לעורך דין משפחה
בהסכם נקבע מנגנון פיצוי לפיו במקרה בו אחד ההורים לא יאפשר את הסדרי הראייה, הוא ישלם לצד השני 1000 שקל על כל יום של הפרה.
בתביעה שהגישה האם כנגד האב היא טענה כי הוא מסית את הבן הצעיר בן ה-12 נגדה, וכתוצאה מכך הילד מסרב לבוא ללון בביתה או להיפגש עמה. עוד נטען כי על אף המלצות המומחים, האב מסרב לשתף פעולה במינוי מטפל לילד.
לדברי האם, האב מעודד את הילדים – במסרים ישירים או עקיפים – להפר את ההסדרים שנקבעו, ואין לו כל השפעה חיובית על הילדים. לפיכך דרשה האם את אכיפת ההסכם והסנקציות הקבועות בו.
האב טען מנגד כי פרוץ המשבר נעוץ בהתנהגותה של האם. לדבריו, חרף ניסיונותיו לשכנע את הבן לשהות בבית האם הוא מסרב בתוקף, ובמצב זה הוא אינו יכול "להכריח את הילד" לבקר את האם, ויש להתחשב ברצונו.
האב הוסיף וטען כי האם שמה את טובתה לפני טובת ילדיה כשהכניסה לחייה בן זוג צעיר בסמוך לפרידה ממנו, ולכן הילד מסרב להתראות עמה.
"דינמיקה הרסנית"
השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה בתל אביב ציינה כי על פי חוות הדעת של גורמי המקצוע, התפתח "ניכור הורי" בין הבן הצעיר לאמו, עקב סירובו של האב להיות בקשר עם האם ובשל המסרים השליליים שהוא מעביר לילדים ביחס אליה.
השופטת הבהירה כי "תסמונת הניכור ההורי" מתעוררת כאשר הורה מסית ילד כנגד ההורה השני תוך התעלמות מוחלטת מתפקידו של אותו הורה בגידול הילד, ובכך גורם לניתוק הקשר הפסיכולוגי ביניהם – מה שעלול לפגוע קשות בהתפתחות הרגשית התקינה של הילד.
לדבריה, התנהגות האב אובחנה בחוות הדעת כמתאפיינת ב"דינמיקה הרסנית בה עלולים הילדים להשחיר את האם ולהזדהות באופן טוטאלי עם האב". המטפלים ציינו באופן חד משמעי כי אילו היה הנתבע משנה התנהגותו, היה הבן הצעיר פוגש את אמו.
במקרה זה, קבעה השופטת, התפתח ניכור הורי חמור עקב התנהגות האב. השופטת התרשמה כי "הפצרותיו" בקטין שיבקר את אמו הן מהשפה ולחוץ. בפועל הוא משדר לו ללא הרף את כעסו כלפיה.
השופטת דחתה את טענת האב כי ההסכם אינו בר ביצוע בשל סירוב הילד לראות את אמו וקבעה כי "התנהגותו הסרבנית כביכול של הילד, אינה אלא הד לקולו של אביו", ומחובתו של האב לראות לנגד עיניו את טובת הילד ולעודד אותו להיפגש עם אמו.
שילוב של כלי טיפולי יחד עם אכיפת הסנקציה שבהסכם יכול "להציל את הניכור ההורי ההולך ומסתמן", קבעה השופטת, והפנתה את הזוג לטיפול הכולל טיפול לילד, הדרכה הורית ותיאום הורי למשך חצי שנה לפחות.
השופטת הוסיפה כי בכל פעם שמי מהצדדים לא ישתתף בטיפול או במפגש שייקבע, או לא יתקיימו הסדרי הראייה של הבן עם האם, יחולו הסנקציות שבהסכם מ-2015.
נקבע כי האב ישלם לאם הוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שמואל מורן, עו"ד עמרי דרור
- ב"כ הנתבע: עו"ד מתת פלסנר
* עורך דין עזרא קונוביץ עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין