תלוי את מי שואלים. למרות הלכת שרגאי הידועה, הקובעת באופן מפורש כי לרבנות אין סמכות לדון במזונות ילדים, בית הדין הרבני בנתניה ממשיך במגמה וקובע: יש לנו סמכות.
מבולבלים? גם אנחנו. הרב חיים ו' וידאל מבית הדין הרבני בנתניה פסק לפני כחודש כי הסמכות לדון בתביעת מזונות ילדים – מסורה לו. הוא הסתמך בהחלטתו על חוק בתי הדין הרבניים ואמירות שונות של שופטי העליון, תוך התעלמות מההלכה – שטרם שונתה – ולפיה הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה אך ורק לבית המשפט למשפחה.
סוגיית הסמכות נדונה במסגרת תביעת גירושין שהגיש גבר ביוני 2017 אליה צירף ("כרך" בעגה המשפטית) את נושאי הרכוש, הסדרי הראייה וגם את מזונות שני הילדים המשותפים. כשבוע לאחר מכן אשתו הגישה תביעת מזונות ילדים לבית המשפט למשפחה, שהחליט לדון בתביעתה.
בבית הדין האישה טענה בין היתר כי תביעת הגירושין של הבעל אינה כנה כיוון שבמהלך הדיון בה הוא סירב לתת לה גט – ומשכך גם הכריכה של התביעות האחרות לא עומדת בתנאי הכנות ההכרחי.
לגבי המזונות, האישה ציינה כי לפי הלכת שרגאי של בית המשפט העליון אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא אם אין הסכמה של שני ההורים, ועובדה שבית המשפט למשפחה החליט לדון בתביעתה.
אך הרב וידאל דחה את טענות האישה וציין כי להתרשמותו תביעת הבעל הייתה כנה והעידה על רצונו להתגרש מאשתו בעילות מוכרות כמו היעדר יחסי אישות והזנחה. הדיין הוסיף כי כנות הגירושין נמדדת לפי "שעת הגשת התביעה" ואילו טענות האישה הופנו לדברים שנאמרו על ידי בעלה במהלך הדיון.
באשר למזונות הילדים, הדיין ציין כי חוק בתי הדין הרבניים מקנה לבית הדין סמכות לדון בכל עניין שקשור לגירושין לרבות מזונות הילדים – גם אם אחד הצדדים אינו מסכים לכך. כך היה עד שהגיעה הלכת שרגאי שצמצמה את סמכותו לדון בעניין המזונות מהטעם שהילדים אינם צד להליך הגירושין (ואילו תביעות מזונות מוגשות לבית המשפט בשם הילדים).
אלא שלדברי הדיין וידאל, לאחרונה החלה רוח חדשה לשוב בבית המשפט העליון, ולהבנתו כיום כבר אפשר לצרף מזונות קטינים לתביעת הגירושין. בפסק דינו הרב ערך סקירה מקיפה של פסקי דין מהעליון שלכאורה מוכיחים את קביעתו, כולל ציטוט של השופט ניל הנדל שכתב כי אין בעיה שבית הדין ידון במזונות קטינים משום שדרכו של הקטין לפנות לאחר מכן לבית המשפט למשפחה – פתוחה בפניו.
כיבוד הדדי בין ערכאות
אלא שבפסיקה זו הרב וידאל התעלם מדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס שהבהיר כי ההלכה בעניין שרגאי לא שונתה מעולם.
נציין כי לא מעט דיינים מסכימים עם הרב וידאל כפי שמעידים פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים בעת האחרונה. ייתכן שהגיעה השעה שבית המשפט העליון יאמר את דברו ויכריע בסוגיה באופן חד-משמעי כדי למנוע כאוס וניהול הליכים מיותרים בין בני זוג, הכל בגלל מלחמות סמכות (ואגו) בין הערכאות.
מכל מקום, בהתאם לקביעות האמורות הרב וידאל הוסיף כי היה על בית המשפט למשפחה לפעול לפי כללי הכיבוד בין הערכאות ולדחות את תביעת האישה שהוגשה אחרי תביעתו של הבעל.
עו"ד איל רמתי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין