'כיבוד ערכאות' וחריגיו, 'הלכת שרגאי' וכריכת מזונות - גבולות וסייגים

עניינה של החלטה זו הוא סמכות בית הדין לדון במזונות הילדים.

רקע

בתאריך כ"ז בסיוון תשע"ז (21.6.2017) הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה.

בתאריך ג' בתמוז תשע"ז (27.6.2017) הוגשה תביעת משמורת, רכוש ומזונות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט התייחס לשאלת הסמכות ונתן החלטה חלקית אשר נתייחס אליה לקמן.

בתאריך כ"ב באלול תשע"ז (13.9.2017) התקיים דיון בבית הדין בתביעת הגירושין הכרוכה של הבעל. בדיון נידונה גם טענת האישה לחוסר סמכות של בית הדין.

לאחר הדיון ניתנה החלטה שעל הצדדים להגיש סיכומים בעניין הסמכות.

באת כוח האישה הגישה את סיכומיה ובאת כוח הבעל הגיבה עליהם.

הטענות

להלן טענות באת כוח האישה לחוסר סמכות:

1. התביעה אינה כנה. לטענתה תביעת הגירושין של הבעל אינה כנה לאחר שסירב לפי דבריה לתת גט בדיון שנערך בבית הדין.
2. הכריכה אינה כדין. לטענתה הכריכה נעשתה שלא כדין מאחר שלא היה פירוט של הרכוש של הבעל בתביעתו.
3. חוסר הסכמה של האישה לכריכת מזונות ילדים. לדבריה, מאחר שהאישה אינה מסכימה לדון במזונות הילדים בפני בית הדין לפיכך אין לבית הדין סמכות לדון בעניין, וזאת לפי הלכת שרגאי.

באת כוח האישה צירפה היא מצרפת את החלטת בית המשפט מתאריך י"ב בתשרי תשע"ח (2.10.2017) הקובעת שאף שלעניין שאר הנושאים שנכרכו ימתין בית המשפט להחלטת בית הדין, לעניין מזונות הילדים: הסמכות קנויה לביהמ"ש.

לטענת באת כוח הבעל, הסמכות קנויה לבית הדין מאחר שהתביעה הוגשה כדין, בכנות, וטרם תביעת האישה בבית המשפט ולפיכך לפי כללי 'מרוץ הסמכויות' הסמכות מסורה לבית הדין.

דיון והכרעה

לאחר העיון בית הדין קובע שהסמכות לדון במכלול הנושאים הכרוכים, ובכללם עניין מזונות הילדים, מסורה לבית דין זה.

להלן הנימוקים להחלטה זו בהתייחסות לטענות באת כוח האישה.