בני הזוג נפרדו כשהאם היתה בהריון. במהלך השנים התקיים קשר רופף בין הילדים לבין האב עד לנתק מוחלט. רק בהיותם בני שש פנה האב בבקשה לערוך להם בדיקת אבהות, בטענה שטובת הילדים לדעת מי אביהם. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי אין הצדקה לשיהוי.
הצדדים נישאו כשהאם היתה בחודש הרביעי להריונה ונפרדו שלושה חודשים לאחר מכן, בטרם לידת התאומים. לטענת האב, עוד במהלך ההיריון החליטה האם כי ברצונה לגדל את התאומים לבדה ומנעה ממנו קשר עם ילדיו עד לניתוק מוחלט שהתרחש כשהיו הילדים בני שש. מאז מסרבים הילדים לפגוש אותו.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
ב-2011 פנה האב לבית המשפט למשפחה בבקשה לערוך בדיקה גנטית לילדים כדי לברר האם הוא אביהם. בית המשפט דחה את בקשתו וקבע על בסיס תסקיר סוציאלי כי הבדיקה מנוגדת לטובת הילדים. בתגובה ערער האב על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בערעור חזר האב וטען כי לאורך השנים מנעה ממנו האם להיפגש עם הילדים, לא הזמינה אותו לטקס הברית ושינתה את שם משפחתם. עוד טען כי האם חיה עם בן זוג אשר הילדים רואים בו כאב. הוא הוסיף כי הוא נכה וחולה במחלה סופנית ואם יתברר שהילדים שלו הוא יחדש עימם את הקשר, שכן אחרת, הנתק ימשך. לדבריו, אינטרס הילדים הוא לדעת מי אביהם. ביחס לתסקיר טען האב כי הוא נערך מבלי שהגורמים המקצועיים נפגשו והתרשמו אישית מהילדים.
האם בתגובה הדגישה את הנזק הנפשי שעלול להיגרם לילדים מבדיקת האבהות. לטענתה האב ניתק את הקשר עם הילדים מיוזמתו. האם הוסיפה כי לאורך השנים האב מעולם לא ערער על אבהותו אלא להיפך, נלחם על הקשר וכי כל מטרתה של בקשתו כעת – התחמקות מתשלום מזונות ופגיעה באם.
השפעה הרסנית
השופט ישעיהו שנלר הורה על עריכת תסקיר סוציאלי נוסף בו יפגשו הגורמים המקצועיים עם הילדים. התסקיר קבע כי הילדים יודעים מיהו אביהם והעלאת ספק בעניין תערער את עולמם הפנימי ואת ביטחונם העצמי עד כדי השפעה הרסנית על חייהם.
השופט הדגיש כי מכיוון שבני הזוג נישאו ונפרדו כשהאם היתה בהריון לא מתעורר חשש לממזרות. עם זאת, גם במקרה כזה אין לערוך בדיקת אבהות לקטין אלא אם מתעורר צורך ממשי, שגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם מהבדיקה.
לדברי השופט, האב לא התכחש לאבהותו משך שנים, והשלב בו "נזכר" להטיל בה ספק הוא שלב מאוחר מדי, בפרט כשהאב לא הביא נימוקים שיהיה בהם להסביר מדוע החריש כל השנים.
השופט קיבל את עמדת הגורמים המקצועיים לפיה עריכת הבדיקה עלולה לפגוע קשות בילדים. השופט הוסיף כי אמנם התעוררה האפשרות לקיום הבדיקה מבלי לספר לילדים מה תכליתה אך לדבריו, דרך זו מעלה שאלה מוסרית קשה ועלולה לגרום נזק בעתיד, אם יגלו הילדים את דבר הבדיקה ותוצאותיה.
השופט סיכם כי עצם ידיעת הילדים על אודות הספק שעורר האב, ועל אחת כמה וכמה עריכת בדיקה כרצון האב, תפגע בהם קשות גם אם כיום קיים ביניהם נתק. לפיכך דחה השופט את הערעור. השופט קובי ורדי והשופטת חנה פלינר הצטרפו לפסק הדין.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד עדי לנקרי
- ב"כ המשיבים: עו"ד דנית חשין ועו"ד דניאל גרינברג
*עורכת דין שלי גמליאלי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין