הזמר הודה ששתה אלכוהול לפני שאיבד שליטה ברכבו. עורך דין מסביר על משמעות ההודאה מבחינה משפטית, ההבדל בין נשיפון, ינשוף ובדיקת דם, והענישה הצפויה במקרה של הרשעה
הידיעה על תאונת הדרכים שבה היה מעורב גידי גוב בנתיבי איילון עוררה עניין ציבורי רחב. מעבר לכך שמדובר באחד הזמרים המזוהים ביותר עם התרבות הישראלית, הדיווחים בתקשורת חשפו כי בחקירתו הוא הודה גוב ששתה "קצת אלכוהול" ואף אמר שאיבד שליטה ברכבו. כאן מתחילות לעלול השאלות המשפטיות: האם הודאתו מספיקה לצורך הרשעה, מה בדיוק קובעות הבדיקות, ומה צפוי לכל נהג שמוצא עצמו בסיטואציה דומה?
נשיפון, ינשוף ובדיקת דם
התקשורת מרבה להשתמש במונחים "בדיקת ינשוף" ו"בדיקת אלכוהול" לסירוגין, ולעיתים נוצרת אצל הציבור תחושה שמדובר באותו דבר. בפועל קיימים שלושה סוגי בדיקות שונים, עם משמעות משפטית שונה לגמרי:
- נשיפון – מכשיר קטן שנמצא בידי שוטרים בשטח. הוא נועד לספק אינדיקציה ראשונית בלבד לשימוש באלכוהול. התוצאה שלו אינה קבילה בבית משפט, אלא משמשת בסיס להפניה לבדיקה רשמית.
- ינשוף – מכשיר הנשיפה הקביל משפטית, שמודד את ריכוז האלכוהול באוויר הנשוף. כאן נדרשת הקפדה מלאה על נוהלי משטרה כגון כיול המכשיר, המתנה של 15 דקות לפני הבדיקה ומתן הסברים לנהג. כל חריגה מהנוהל עלולה להוביל לפסילת הראיה.
- בדיקת דם – מתבצעת בבית חולים או במרפאה, בעיקר אם הנהג מסרב לינשוף או לא יכול לבצע אותו. זו בדיקה אמינה מאוד, אך דורשת שמירה על שרשרת ראייתית.
טעות קלאסית של נהגים
בחקירתו, גוב הודה ששתה אלכוהול ואיבד שליטה. אמירות כאלה נשמעות תמימות, אך יש להן משקל כבד. הודאה ספונטנית היא הטעות הקלאסית שיכולה לשמש נגד הנהג, גם אם תוצאת הבדיקה אינה חד־משמעית. אפילו הודאה כללית ("שתיתי קצת") עלולה להקשות על קו ההגנה, במיוחד אם היא משתלבת עם ראיות נוספות. מה גם שלא כל שתיית אלכוהול מהווה עבירה של נהיגה בשכרות: החוק קובע רמות מדויקות – 240 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 50 מ"ג ב־100 מ"ל דם. זאת למעט נהגים חדשים, נהגים צעירים ונהגים מקצועיים שאצלם הסף כמעט אפסי.
ואם כבר הזכרנו כמויות, כדאי להבחין בין שתי עבירות שונות בחוק: נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. בעבירת השכרות מדובר ברף האובייקטיבי שהזכרתי לעיל. אם הבדיקה מצביעה על חריגה מהרף – הנהג יורשע.
לעומת זאת, עבירה של "נהיגה תחת השפעת אלכוהול" מבוססת על התרשמות השוטר או ראיות נסיבתיות: ריח אלכוהול, דיבור כבד, חוסר יציבות, בלבול או תגובות איטיות. כאן לא נדרש רף מספרי אלא הוכחה ששתיית אלכוהול השפיעה על כושר הנהיגה. כלומר, גם ללא בדיקה, נראה כי ניתן יהיה להרשיע את גוב בעבירה זו על בסיס הודאתו.
במקרים גבוליים או כאשר תוצאת הבדיקה מעורערת, התביעה לעיתים מגישה כתב אישום חלופי על "נהיגה תחת השפעה". אולם אם הוכחה חריגה מהרף הקבוע בחוק כתב האישום יעסוק ב"נהיגה בשכרות", עבירה חמורה יותר שעונשה מחמיר בהתאם.
הענישה הצפויה
במקרה של גוב, העובדה ששתיית האלכוהול הובילה לכאורה לתאונה, שבה לפי הדיווחים נפצעו מספר אנשים באורח קל, מעלה את מדרגת החומרה. במקרה כזה ניתן לייחס לנהג לא רק את העבירה של נהיגה בשכרות, אלא גם גרימת תאונת דרכים ברשלנות. אם יוכח שנגרמה חבלה של ממש, זו כבר עבירה חמורה בהרבה.
במישור הבסיסי, נהיגה בשכרות (להבדיל מנהיגה תחת השפעה) כשלעצמה מחייבת פסילת רישיון לשנתיים לפחות. בנוסף, צפוי קנס כספי משמעותי ולעיתים גם מאסר על תנאי. כאמור, כאשר מדובר בתאונה עם נפגעים, הענישה עלולה להיות מחמירה בהרבה – עד כדי מאסר בפועל במקרי קיצון. כמו
במקביל, קיימות השלכות אזרחיות שנלוות להרשעה. בין היתר, חברות הביטוח נוטות להחריג כיסוי במקרים של נהיגה בשכרות, מה שעלול לחשוף את הנהג לתביעות פיצויים מצד נפגעי התאונה.
הפרשה של גידי גוב היא שיעור לכל נהג בישראל: צריכת אלכוהול קלה יכולה להפוך בן רגע לעבירה חמורה. ההמלצה החשובה ביותר לנהגים היא כמובן לא לעלות על ההגה לאחר שתייה, אך אם בכל זאת מצאתם עצמכם מעורבים באירוע כזה, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות מיד לעורך דין תעבורה, לפני שמוסרים גרסה או מודים בדבר שעלול לסבך אתכם בהמשך.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.