טענה שהגרוש מסתיר פטנט יקר - ותשלם לו 50 אלף שקל

"הביאה להתארכות מיותרת של ההליך על בסיס טענות סרק": כך האשימה השופטת איריס ארבל-אסל מבית המשפט למשפחה בתל אביב אישה שתבעה מחצית מזכויות בעלה בפטנט, והעלתה פעם אחר פעם טענות כי מסתיר לגביו מידע. הבעל, מצדו, הסכים מראשית הדרך לתביעה – עד שפרודתו התקפלה לבסוף, בחלוף שנים מפתיחת ההליך. ה"עונש": הוצאות בסך 50 אלף שקל.

את התביעה הגישה האישה בדצמבר 2020. בפסק הדין צוין כי ההליך נמשך "פרק זמן ארוך בצורה חריגה", על רקע טענותיה החוזרות ונישנות כי בעלה מסתיר מידע לגבי שווי שותפות שהקים עם אדם נוסף, אשר בבעלותה פטנט רשום. נטען שהשניים "פועלים בתחכום ובמניפולציות לריקון השותפות מכל תוכן", וכי מעלימים מידע בנוגע לפטנט, למוצריו השונים ולהכנסות המופקות מהם.

האישה טענה, בהקשר הזה, כי שווי הפטנט צפוי להתגבש במועד עתידי כלשהו "לכדי סכומים משני חיים", ועתרה להצהיר על בעלותה במחצית מזכויות בעלה בשותפות. הבעל, מצדו, טען כבר מראשית הדרך כי הוא מוכן לקבל את התביעה, ובנימה צינית הוסיף שפרודתו מוזמנת לקבל לידיה אף את כל השותפות, חינם אין כסף, בכפוף לכך שתישא בחובות הרובצים עליה.

הנתבע סיפר, בהקשר לכך, כי הגם שעלה בידי השותפות לרשום פטנט - הרי שהלכה למעשה מדובר במענה לטכנולוגיה מיושנת שכבר אינה קיימת, כך שערכו זניח אם בכלל. האיש הסכים, כאמור, לפסק הדין הקובע שפרודתו תקבל 25% - חצי מהחצי שלו - מכל רווח או הפסד שיישא הפטנט, וזאת "מיום הקרע ועד הנצח", ובכך ייסגר התיק.

טענותיה "נעלמו כלא היו"

אלא שחרף עמדתו החריגה של בעלה, מיאנה האישה להסכים להצעתו והחלה במסע איסוף מידע על השותפות והפטנט. באחד הדיונים מסר לה הבעל החסן נייד (דיסק-און-קי) עם כל המידע הרלוונטי על הפטנט, כאשר בנוסף ניתן לה צו לגילוי מסמכים מגורמים רבים הקשורים אליו, לרבות משרד עורכי הדין שערך את הפטנט ומרואה החשבון של השותפות.

אלא שרעבונה של האישה כנראה לא ידע שובע. היא דבקה בטענתה כי בעלה מסתיר מידע, וכי הוא ושותפו ממשיכים להפיק הכנסות מהפטנט תחת פלטפורמה כזו או אחרת – עד שבית המשפט הציב בפניה תמרור עצור, ובאפריל 2024 קבע שהליך גילוי המסמכים הסתיים. כשנה לאחר מכן, במרץ 2025, הוגשה לתיק חוות דעת אקטואר המאששת את גרסת הבעל כי שווי פעילות השותפות אפסי.

המלצת האקטואר הייתה, כהצעת הבעל, להעביר לאישה מחצית מזכויותיו בפטנט – אלא שהפעם, בניגוד לעבר, היא קיבלה אותה. "לא רק שהאישה לא הגישה שאלות הבהרה למומחה", כתבה השופטת ארבל-אסל, "אלא שבסיכומים מטעמה הטעימה כי יש לקבל את חוות הדעת במלואה, ללא זכר לטענות הקשות לעניין שווי השותפות ו/או הפטנט עליהן תלתה את יהבה לכל אורך ההליך, אשר נעלמו כאילו לא היו מעולם".

בסופו של יום אימצה השופטת את חוות דעת המומחה והורתה, על בסיסה, כי האישה תירשם כבעלים של מחצית מזכויות הבעל בפטנט, וכי אם הפטנט יימכר בעתיד – תהיה זכאית לרבע מתמורתו או מהרווחים שיופקו ממנו בעתיד. היא קבעה לסיום כי נוכח התנהלות התובעת, "אשר הביאה להתארכות מיותרת של ההליך על בסיס טענות סרק", תשלם לבעל הוצאות גבוהות, בסך 50 אלף שקל.

• ב"כ האישה: עו"ד הודיה בוארון לוי
• ב"כ הבעל: עו"ד חיים פאשי לוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.