הקבלן האשים את העובד שלא הרכיב את משקפי המגן שסיפק לו אבל בית המשפט קבע כי היה עליו גם להשגיח שהוא משתמש בהם
קבלן בניין חויב לאחרונה לשלם באמצעות חברת הביטוח "מגדל" פיצויים והוצאות של כחצי מיליון שקלים לפועל שנפגע בעינו השמאלית מהתזת סיד. סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים נאיל מהנא קבע כי הקבלן התרשל והפר את חוקי הבטיחות בעבודה כשלא וידא שהעובד מבצע עבודת טיוח עם משקפי מגן ולא הדריך אותו כיצד לעבוד בבטחה. עם זאת, נקבע כי לעובד 20% אשמה תורמת מאחר שלא ביקש עזרה אף שנתקל בקשיים בביצוע המשימה.
התאונה אירעה ב-2016. הפועל היה אז בן 26 ועבד אצל הקבלן כחודש ימים. לפי גרסתו, הוא התבקש לבצע עבודת טיוח בבית פרטי, אבל כשניסה להעלות דלי של כ-20 ליטר סיד לפיגום הגבוה הוא לא הצליח לייצב אותו, וכשהוריד אותו למטה כדי לנסות שוב הדלי הכבד נמשך במהירות, נחבט ברצפה והסיד ניתז על פניו ופגע בעין השמאלית שלו. בעקבות תאונת העבודה הוא נאלץ לעבור ניתוח והוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה עם 19% נכות.
בתביעה שהגיש נגד הקבלן וחברת הביטוח "מגדל" לפיצויים על נזקיו, טען התובע כי קיבל משקפי מגן אבל לא השתמש בהם בעת עבודת הטיוח כיוון שלא ידע שיש בכך צורך והקבלן לא הורה לו לעשות זאת. התובע טען כי הקבלן התרשל והפר את חובותיו לפי חוקי הבטיחות בעבודה משום שלא פיקח עליו ולא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה בבטחה אף שהיה עובד חדש וחסר ניסיון.
הקבלן ביקש לעומת זאת לדחות את התביעה וטען כי התובע אשם בתאונה כיוון שלא קיים את נהלי הבטיחות, לא השתמש באמצעי המיגון שסופקו לו ולא פעל בהתאם להדרכות שקיבל לגבי הסיכונים בעבודה. עוד הוא טען כי התובע מילא את דלי הסיד עד הקצה כדי להקל על עצמו וניסה להניח אותו על הפיגום לבדו במקום לשנע אותו בזהירות דרך המדרגות או לבקש ממנו עזרה.
לאכוף ולהטיל סנקציות
סגן הנשיא נאיל מהנא קבע כי עבודה עם סיד מצריכה שימוש במשקפי מגן לפי תקנות הבטיחות בעבודה. בנוסף, לצד חובת אספקת אמצעי מיגון התקנות מטילות על המעסיק גם את החובה לוודא שהעובדים אכן משתמשים בהם.
"לא די היה בכך שהנתבע סיפק משקפי מגן אלא היה עליו לאכוף באופן דווקני את השימוש במשקפי המגן בעת ביצוע העבודה, גם בדרך של הטלת סנקציות משמעותיות על העובד אשר הפר את ההנחיה, לרבות הפסקת עבודתו לאלתר", כתב.
מעדותו של הנתבע התרשם השופט כי היה מודע לכך שתובע לא הרכיב את המשקפיים ומכאן שהפר את חובתו ואף התרשל מאחר שהסיכון היה צפוי. עוד קבע השופט כי לא שוכנע שהנתבע הדריך את התובע כמו שצריך, לא לגבי השימוש במשקפיים ולא לגבי שינוע הדלי.
עם זאת, השופט קבע כי התובע היה צריך להיזהר יותר ולקרוא לעזרה לפני שניסה להרים את הדלי הכבד, ולפיכך ייחס לו 20% אשמה תורמת.
לאחר ניכוי האשם התורם וקיזוז תגמולי ביטוח לאומי שקיבל התובע נפסקו לו פיצויים של 401,618 שקלים על פגיעה בכושר העבודה, הפסדי שכר ופנסיה וכאב וסבל, בתוספת כ-94,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין