פס"ד בערעור על דחיית בקשה לעריכת בדיקת רקמות לקטינים

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א (כב' השופט נצר סמארה) מיום 21.11.13 (תמ"ש 22260-05-11), אשר דחה את עתירת המערער לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהותו בהתייחס לשני בנים תאומים ילידי [2005](להלן: הילדים).

כבר עתה יש לציין כי המערער (להלן, גם: האב) והמשיבה 1 (להלן: האם) נישאו בעת היות האם בהיריון ובחודש הרביעי, וכי על כן במקרה דנן לא התעורר החשש לממזרות. עוד נוסיף כי בהתאם לפסק הדין ההורים נפרדו עוד בהיות האם בהיריון.

הרקע העובדתי ופסק הדין:

2. האב טען כי עוד במהלך תקופת ההיריון החליטה האם כי ברצונה לגדל את הילדים לבדה ומבלי שיהיה קשר בינו לבין הילדים וכי תפקידו לשלם מזונות בלבד. כבר מתחילת הדרך נמנעה האם מלאפשר לו לפגוש את הילדים ואף הסתירה ממנו מקום לידתם והוא אף לא הוזמן לברית המילה. בנוסף טען האב כי במהלך השנים האחרונות התגלו קשיים רבים במימוש הסדרי הראיה וכי האם ניסתה דרכים רבות למניעת כל קשר בינו לבין הילדים.

עם זאת, בהתערבות גורמי הרווחה הצליח האב לפגוש את ילדיו, אולם בשנה האחרונה טרם הגשת תביעתו (בחודש מאי 2011) הקשר כמעט נותק עקב אי רצונם של הילדים לראותו.

אם לא די באמור,  האם אף ביקשה לשנות את שם משפחתם של הילדים, דבר אשר עורר ספק באשר לאבהותו ועל כן עתר לעריכת בדיקת סיווג רקמות על מנת לוודא שאלת אבהותו.

3. מנגד, האם שללה מכל וכל את הטענה כאילו ניסתה למנוע את הגעת האב לבית החולים עם לידת הילדים וכי אף שלחה לאב הזמנה לברית במכתב רשום. עוד הוסיפה כי לקחה את הילדים להיפגש עם האב אשר חדל להיפגש עמם מיוזמתו. עוד טענה כי הקשר מתחדש מדי כמה חודשים, אולם האב מנתקו מיוזמתו.

בהתייחס לטענה אודות שם המשפחה, טענה האם כי רק ביקשה להוסיף את שם משפחתה. מכל מקום בדיקת אבהות עשויה להסב נזק רב לילדים בתחום הרגשי וההתפתחותי.

4. בתסקיר עו"ס לסדרי דין מיום 16.1.13 תואר בהרחבה הרקע העובדתי ונטען כי לבדיקה עלולות להיות השלכות קשות על הילדים המצדיקות אי ביצועה, והוספת פצעים לקשר הבעייתי עם האב.

עוד צוין כי האב ציין בפניה כי לאור העדר חשש ממזרות אין מניעה לעריכת הבדיקה. מסקנת התסקיר, כי הילדים צריכים לגדול בשלווה ובשלום עד כמה שאפשר, וכי "...הבדיקה עלולה לערער את עולמם האישי".

ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה הצטרפו לעמדה זו והעלו תמיהות לעניין השיהוי בהעלאת טענת הספק באבהות. כך גם נטען כי הבדיקה מנוגדת לטובתם של הילדים.

עד כאן תיאור הטענות והמחלוקת כפי שהובאו הדברים בפסק הדין.