במסגרת הליך איזון משאבים בבית הדין הרבני טען הבעל כי לווה כספים במזומן לאחר שהעסק שלו נקלע לקשיים ועל אשתו לשעבר להשתתף במחצית מהחובות. בית הדין לא מצא בסיס כלשהו לכך שההלוואות אכן ניתנו
בבית הדין הרבני בירושלים נדחתה לאחרונה בקשה של אדם לאיזון חובות מול אשתו לשעבר. האיש טען כי לווה מאימו, מאחיו, מחברו ומארבעה קבלנים סך כולל של חצי מיליון שקל. הבעל ביקש לחייב את האישה בחצי מהסכום במסגרת חלוקת הרכוש. בהחלטה נקבע כי הבעל לא הוכיח שההלוואות אכן ניתנו, למעט 50,000 שקל שהועברו מאימו לצדדים וסווגו כמתנה.
בני הזוג נפרדו ב-2020. במסגרת הליך איזון המשאבים הבעל טען כי לקח הלוואות מאימו, מאחיו, מחבר שלו ומארבעה קבלנים. לטענתו, כל ההלוואות נלקחו במזומן חוץ מההלוואה מאימו שנעשתה בהעברה בנקאית.
להוכחת הטענות הבעל הציג הסכמי הלוואה אחידים והבהיר כי הוא יזם את החתימה עליהם מול כל המלווים. כמו כן הוא הביא לעדות את אחד הקבלנים. הבעל, מהנדס במקצועו, סיפר כי הכיר את הקבלן מתוקף עבודתו. הוא הוסיף כי ההלוואה בסך 50,000 שקל ניתנה בשתי פעימות כשהאישה לא הייתה בפגישות ותנאי ההחזרה נרשמו על דף. המועד להחזרה נקבע לשנת 2024.
הקבלן אישר בעדותו את כי הלווה לאיש 50,000 שקל אך טען שהוא (הקבלן) היה זה שניסח את הסכם ההלוואה.
האישה סיפרה שהבעל תמיד מסר לה שהוא מצליח בעסק כקבלן וקנה מתנות ללקוחות שלו. לדבריה, במהלך החיים המשותפים הוא לא שיתף אותה בסוגיות הקשורות במימון העסק ולא אמר לה שיש לו חובות.
נוסח אחיד מהאינטרנט
הדיינים הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז לא השתכנעו מגרסת הבעל וכתבו כי לא הוכח שהוא אכן לווה כספים מגורמים שונים וכי אין בסיס לאזן את החובות הנטענים עם האישה.
״בית הדין מתרשם כי כל חובות אלו הנטענים הם פיקציה, והכספים לא ניתנו באמת לנתבע״, כתבו הדיינים והבהירו כי להתרשמותם הטענה לחובות מצד הבעל עלתה רק כדי לחייב את אשתו במחציתם ולצמצם את חובו לאשתו לשעבר במסגרת האיזון.
הדיינים ציינו כי הבעל הודה שהוא זה שיזם את רישום שטר ההלוואה עם המלווים והוציא נוסח אחיד מהאינטרנט עליו החתים אותם. זאת, אף שבדרך כלל המלווה הוא בעל האינטרס לרישום שטר ההלוואה והוא זה שקובע את נוסח השטר, שהרי הוא אמור להבטיח את עצמו ואת כספו. עניין זה, כתבו הדיינים, מעלה חשש לפיקציה בהלוואה. ״יותר נראה כי השטר נועד ליצור מראית עין של הלוואה ללא הלוואה בפועל״, נכתב בהחלטה.
זאת ועוד, מדובר בהלוואות ללא בטחונות ולפחות בחלק משטרות ההלוואה לא צוין מועד החזר, דבר שמחזק את הרושם שמדובר בפיקציה.
הדיינים גם לא נתנו אמון בעדות הקבלן. הם ציינו כי הוא נתן גרסה הסותרת את גרסת הבעל בכמה נקודות וכי לא סביר שנתן הלוואה ללא בטחונות, בייחוד כשהוכח שבין השניים לא היו קשרי ידידות.
הדיינים קבעו שבפועל הוכח כי האם העבירה 50,000 שקל לצדדים, אך במקביל אותו סכום הועבר גם מאחיה של האישה, מה שמוכיח כי שניהם גייסו ממשפחתם סכום שווה כסיוע וכמתנה - ולא כהלוואה.
בנסיבות אלה דחו הדיינים את בקשת הבעל לאיזון חובות.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ האישה: עו"ד דניאל פרידנברג, עו"ד אוהד הופמן
- ב״כ האיש: עו"ד חדוה שפירא, עו"ד לאה ציגנלאוב
עו״ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין