המשטרה מיהרה להגיש כתב אישום נגד אדם אחד מבין מספר רב של אנשים שהשתתף במריבה אלימה בין שכנים. ביהמ"ש קבע כי בנוסף לאכיפה הבררנית המשטרה אף התרשלה בתפיסת הראיות ובגביית העדויות.
להגיש כתב אישום זה קל אבל להוכיח את המתואר בו – קצת פחות. השופט שמואל הרבסט מבית משפט השלום בירושלים מתח ביקורת על התנהלות המשטרה – שהמליצה על הגשת כתב אישום נגד נאשם בעבירת תקיפה אף שאנשים נוספים היו מעורבים בתקרית, ומבלי לבדוק לעומק את העדויות או לתפוס ממצאים מפלילים. בלית ברירה, הוא זיכה לאחרונה את הנאשם מחמת הספק.
בצהרי ערב יום כיפור התשע"ג (2012), שתי משפחות שכנות שהסתכסכו על מקום חנייה נכנסו לעימות פיזי ומילולי, שהסתיים בפציעת אחת המשתתפות.
אף שמשני הצדדים ננקטה אלימות קשה המשטרה החליטה כחודש לאחר מכן להגיש כתב אישום רק נגד אחד המשתתפים, ובו יוחסה לו עבירת גרימת חבלה חמורה בטענה כי הכה את שכנתו בראשה באמצעות מוט ברזל.
במענה לכתב האישום, הנאשם הכחיש כי החזיק מוט ברזל או הכה את המתלוננת. לגרסתו, המתלוננת נחבלה לאחר שבנה – שהיה מעורב בתגרה – הגיע עם מגב וניסה להשליך אותו על אחותו (של הנאשם).
עדותה של המתלוננת לא סייעה להבין מה בדיוק אירע במקום. כך למשל, היא טענה שהנאשם עמד במרחק 6 מטרים ממנה בעת שהכה בראשה באמצעות "ברזל ארוך", אך לאחר מכן הודתה שאורכו היה פחות מ-80 ס"מ.
העדויות הנוספות בתיק היו גם הן בעייתיות משום שכל צד הביא לעדות את חבריו ובני משפחתו, כך שהעדויות היו מוטות – "סיעת" הנאשם העידה לטובתו ובני "סיעת" המתלוננת העידו לחובתו. כמו כן, אף אחד מהעדים לא ראה את מוט הברזל מכה בראשה של המתלוננת, והמוט אף לא נתפס על ידי המשטרה.
יש "שובר שוויון"?
השופט הרבסט הסביר כי בדין הפלילי הוא לא אמור לקבוע איזו גרסה יותר נכונה אלא לבדוק האם ראיות המדינה מעלות מסקנה חד-משמעית, לפיה הגרסה המופיעה בכתב האישום היא הגרסה האפשרית היחידה.
לשיטתו, במקרה הנוכחי המדינה לא הצליחה להוכיח זאת, שכן לא נמצא אצל הנאשם מוט ברזל כלשהו, ולא ניתן לקבל את עדויות התביעה, בראשן עדותה של המתלוננת, שסתרו את כתב האישום באופן מהותי ואף לא היו הגיוניות.
בנוסף, השופט ציין שלא מצא "שובר שוויון" שיהיה בו כדי להכריע בין הגרסאות השונות שהוצגו בפניו. בהקשר זה השופט הוסיף כי גרסתו של הנאשם אינה "בלתי הגיונית ותלושה", ולמעשה היא אפשרית ומעלה ספק סביר לגבי אמיתות גרסת המדינה.
לקראת סיום, השופט אף הוסיף כי לשיטתו המשטרה נקטה באכיפה בררנית כשבחרה להמליץ על הגשת כתב אישום אך ורק כנגד הנאשם אף שבנה של המתלוננת הודה שאיים ותקף את אביו.
לבסוף, אם כך, נקבע כי קיים ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם ולכן יש לזכותו.
עו"ד אולגה אוס
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין