מדינת ישראל נ' נתנאל

בפתח הדברים, אני מודיע כי בחרתי לזכות את הנאשם מהמיוחס לו, וזאת מחמת הספק, והכל כפי שיבואר להלן.

כתב האישום ותשובת הנאשם לאישום

הנאשם מואשם כי ביום 16.9.10 בשעה 20:00 פצע את שכנתו, גב' ס.ג. (להלן: "המתלוננת") באמצעות מוט ברזל, ובכך גרם לה חבלה חמורה. הנאשם מתגורר ברח' XXX בXXX, ובינו לבין בעלה של המתלוננת התגלע ויכוח שעניינו מקום חניה הסמוך לבניין בו הם מתגוררים.

במהלך הויכוח, כאמור, אחז הנאשם במוט ברזל והיכה באמצעותו בראשה של המתלוננת. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת חתך ודימום בראשה, וכן שריטה בסמוך לעינה והיא נזקקה בשל כך לטיפול רפואי. בשל כל אלו, הואשם הנאשם בפציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הנאשם, בתשובתו לאישום, מכחיש כי פצע את המתלוננת אך מאשר כי אכן התפתח עימות בינו לבין המתלוננת ומשפחתה, אך הוא לא אחז במוט ברזל במהלכו, וודאי שלא פצע אותה באמצעותו.

ראיות המאשימה

המאשימה הגישה לעיוני את דוח המעצר והעיכוב העוסקים בנאשם (ת/1, ת/2), את דוח הפעולה של רס"ר בועז גובארי אשר הגיע ראשון לזירת האירוע מיום 16.9.14 (ת/3), מסמכים רפואיים בעניינה של המתלוננת (ת/4-ת/6), מזכר של רס"ר שרית מרקמן העוסק בתיעוד פציעותיה של המתלוננת (ת/7), תמונות פציעתה של המתלוננת (ת/8,ת/10), הודעתו של הנאשם במשטרה מיום 16.9.10 בשעה 23:40 (ת/11), הודעתה של עדת הראייה דודי כהן מיום 5.10.10 בשעה 15:50 (ת/12), שרטוט שהכינה עדה זו (ת/13), ושרטוט שהכין בנה של המתלוננת, מ' ג', והודעתו במשטרה (ת/14,15), וכן שתי הודעותיו של בעלה של המתלוננת, מר מ' ג' (ת/15,ת16).

כמו כן, העידו בפניי המתלוננת, גב' דודי כהן שכנתה, ובנה של המתלוננת מר מ' ג'.

ת/1-ת/2

מדובר, כאמור, בדוח המעצר ובדוח העיכוב של הנאשם. הנאשם מוסר לכוח המשטרה אשר בא לעכבו כי יש גם לעצור את אנשי המשפחה האחרת ולא רק אותו, וזאת בשל מעורבותם בקטטה.