עיריית רחובות שלחה לבעל חנות בעיר דרישה לתשלום אף שבתרשומות הפנימיות שלה צוין במפורש כי תקופת ההתיישנות חלפה. עתירה שהגיש נגדה בעקבות זאת התקבלה לאחרונה.
השופט צבי דותן מבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד קיבל לאחרונה עתירה של בעל חנות ברחובות, וקבע כי העירייה לא תוכל לנהל הליכים לגביית חוב ארנונה של כ-93 אלף שקל שנצבר בין השנים 1990-1999 והתיישן כבר לפני שנים רבות.
בפברואר 2018 קיבל בעל החנות דרישה מהעירייה לתשלום החוב, וכעבור שלושה שבועות הגיש נגדה עתירה שבמסגרתה ביקש לקבוע כי החוב התיישן ולחילופין כי פרע אותו.
בהקשר זה הוא טען כי ב-2007 העירייה כבר הגישה נגדו תביעה להחזר חובות ארנונה שנצברו עד שנת 2004, ושם היא טענה כי יתרת החוב עומדת על כ-9,000 שקל בלבד. לטענתו, עם הגשת התביעה הוא פרע את החוב במלואו ולכן לטענתו העירייה לא יכולה לקום פתאום לטעון כי ישנם חובות נוספים על אותה תקופה.
העירייה טענה בין היתר כי התביעה שהוגשה בזמנו כללה חובות מצומצמים וכי היא כתבה בה במפורש שהיא שומרת על זכותה להגיש תביעה נוספת על חובות אחרים.
עוד נטען כי ב-2002 רשמה העירייה שעבוד על נכסים של העותר לצורך גביית החוב, מה שמונע ממנו לטעון להתיישנות כיוון שהיא רשאית לממש את השעבוד לצורך פירעונו.
בנוסף טענה העירייה כי מרוץ ההתיישנות נעצר משום שלאורך השנים היא שלחה לעותר הודעת דרישה ומכתבים רבים, והוא היה מודע לקיומו של החוב.
המרוץ לא נעצר
השופט דותן אמנם לא קיבל את טענת הפירעון ("פרעתי" בעגה משפטית) שהעלה העותר, משום שהוא לא הוכיח בראיות כי אכן שילם בזמנו את מלוא החוב.
עם זאת, השופט קיבל את טענת ההתיישנות. בהקשר זה השופט ציין כי העירייה הייתה מודעת להתיישנות החוב, ודי להביט בתרשומות הפנימיות של גורמים מטעמה בהן נכתב כי התביעה הקודמת לא כללה את החוב האמור מאחר שהתיישן.
עוד הוסיף השופט כי כבר נקבע בפסקי דין רבים כי משלוח הודעות חיוב והתראות לא נחשבים לפעולות גבייה ממשיות העוצרות את תקופת ההתיישנות, ועצם המודעות של העותר לחוב גם היא לא מספקת את דרישות הפסיקה. בתוך כך השופט הבהיר כי העירייה לא הציגה מסמכים המוכיחים שפעלה לגביית החוב כנדרש לצורך עצירת מרוץ ההתיישנות.
באשר לשעבוד, השופט קבע כי מאחר שנרשם ב-2002 העירייה לא זכאית לפרוע באמצעותו את החוב שצמח עד שנת 1995 (7 שנים לפני כן). החלק היחיד שתוכל להיפרע ממנו אם תנקוט בהליכים מתאימים, הוא בגין החוב שנצבר מ-1995 עד 1999.
בסיכומו של עניין השופט קיבל את העתירה וקבע כי חוב הארנונה התיישן והעירייה לא רשאית לנהל בגינו הליכי גבייה, למעט באמצעות מימוש השעבוד ביחס לחוב החלקי שטרם התיישן לפני שנרשם. העירייה חויבה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל.
- ב"כ העותר: עו"ד ניר אברמוב
- ב"כ המשיבה: עו"ד עופר דב פורת
* עו"ד נאור יאיר ממן עוסק בתחום המיסוי העירוני
** הכותב לא ייצג בתיק
עו"ד נאור יאיר ממן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין