לפסק הדין החלקי בעניין אורלן הנדסה ופיתוח בע"מ נ' הנאמנות לתכנון ופיתוח שרותים למען הזקן
נאמנות שהייתה אחראית על פרויקט בניית אגפים במרכז לדיור מוגן באשקלון, סילקה את הקבלנית המבצעת מהשטח כיוון שלא עמדה בלו"ז. בטענה שסולקה שלא כדין, הגישה הקבלנית תביעה לפיצוי של כ 8.5 מליון שקל- האם הטענה התקבלה?
הקבלנית 'אורלן הנדסת בנין ופיתוח בע"מ', שזכתה במכרז לבניית אגפים במרכז לדיור מוגן ע"ש הלפרין באשקלון, טענה כי המפקחת על הפרויקט- הנאמנות לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן באזור אשקלון (שלה)- סילקה אותה ללא כל התראה ושלא כדין מהשטח, ובשל כך, הגישה נגדה תביעה של 8,505,953.89 שקלים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
לטענתה, למרות שניתנה לה הארכה להשלמת הפרויקט בשל עיכובים שנבעו מהתנהלותה הקלוקלת של הנאמנות, זו הודיעה לה ללא כל התראה על ביטול החוזה עמה.
הנאמנות טענה, כי הקבלנית היא זו שהפרה את החוזה, ראשית, כשנטשה את השטח, ושנית כשלא עמדה בלוח הזמנים שנקבע לה, למרות שניתנו לה הארכות מועד רבות, ונוכח האיכות הירודה של עבודתה. לטענתה, התנהלות זאת לא הותירה בידיה ברירה אלא לבטל את החוזה ולשכור קבלן אחר, מה שהביא להוצאות מיותרות ועיכובים, ולפיכך, הגישה תביעה נגדית לפיצוי של 8 מליון שקל.
הקבלנית הכחישה את נטישת הפרויקט ולראייה, טענה, כי טרם הסילוק נותרו כלי העבודה שלה במקום, וכי בסמוך לסילוקה, הייתה אמורה לקבל מהנאמנות 200 אלף שקל, כך שלא היה זה הגיוני שתנטוש את הפרויקט בשלב זה.
היסטוריה סלחנית
נוכח הסכמת הצדדים כי ידון ראשית בשאלת חוקיות הסילוק, נתן השופט שלמה פרידלנדר פסק דין חלקי בלבד, וקבע כי הסילוק היה שלא כדין.
נקבע, כי על רקע ההיסטוריה הסלחנית של הנאמנות, שהתבטאה במתן הארכות חוזרות ונשנות לסיום העבודות, לא ציפתה הקבלנית כי הנאמנות תבטל עמה את החוזה, בפרט כשלא הודיעה לה על אפשרות זו במפורש. עוד נפסק, כי סילוק הקבלנית מהשטח במהלך תקופת ההארכה וללא כל התראה מוקדמת, נעשה בניגוד לדין.
באשר לטענת הנטישה נפסק, כי הנאמנות מנועה מלטעון אותה, שעה שבהודעת ביטול החוזה ששלחה לקבלנית כלל לא העלתה אותה, וכי בכל מקרה הנטישה לא הוכחה- בין יתר בהתייחס לכך שבעת משלוח הודעת הביטול היה בשטח ציוד של הקבלנית בשווי מאות אלפי שקלים, והעובדה שהייתה אמורה לקבל תשלום משמעותי מהנאמנות.
למעשה, ציין השופט, כי טענת הנאמנות בדבר נטישה עלתה בדיעבד, כהצדקה לסילוק היד, ומשכך- נהיר כי ביטול החוזה בעיצומה של תקופת ההארכה, היה שלא כדין ומי שהפרה את החוזה הייתה הנאמנות בעצמה.
לעניין ההוצאות נפסק, כי אלה ישוקללו בתום ההליך.
עו"ד אברהם קידר, העוסק בתחום המקרקעין, מגיב:
"במקרה שלנו, נקבע ע"י ביהמ"ש, כי ביטול החוזה נעשה שלא כדין עקב אינטרס הצפייה שניטע בלב הקבלנית, כי החוזה לא יבוטל גם הפעם, וזאת לאור המחילה החוזרת והנשנית של הנאמנות על הפרות הלו"ז מצדה. טענות נוספות של הנאמנות נדחו משום שלא תאמו את חובתה לפעול בתום לב, כאשר היא מבקשת לעשות שימוש בזכות הנובעת מחוזה. פסיקה זו מחזקת את הגישה הרווחת במשפט בישראל, לפיה פירוש המקיים את החוזה עדיף מפירוש השולל אותו".
לפסק הדין החלקי בעניין אורלן הנדסה ופיתוח בע"מ נ' הנאמנות לתכנון ופיתוח שרותים למען הזקן
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.