לפסק הדין בעניין תוג'אן שרארי נ' המוסד לביטוח לאומי
למרות הביקורת הנוקבת שמתחו בתי המשפט על מנהגו של הביטוח הלאומי לדחות תביעות נכות מבלי לשמוע את טענות התובעים, המשיך הביטוח הלאומי בדרכיו. מקרה שהובא לפתחו של בית הדין לעבודה באחרונה, עורר את זעמו של השופט על התנהלות זו.
בשנת 2010 נפגעה עובדת במהלך עבודתה, ופגיעה זו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר כחצי שנה, נקבעה לעובדת דרגת נכות זמנית בשיעור של 10%, ונאמר לה שהיא רשאית להגיש תביעה להכיר בה כ"נכה נזקק", מה שיגדיל את קצבת הנכות שלה.
העובדת שמעה להמלצת הביטוח הלאומי, ובשנת 2012 הגישה את התביעה. לאחר כחודש וחצי, קיבלה העובדת הודעה, לפיה הוחלט לדחות את תביעתה, והובא לידיעתה כי היא רשאית להשיג על ההחלטה תוך 45 יום.
בטענה שתביעתה נדחתה מבלי שניתנה לה זכות הטיעון בפני וועדת הרשות, הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת כנגד החלטת הביטוח הלאומי. במסגרת התביעה היא אף ביקשה עותק מפרוטוקול הוועדה שהחליטה לדחות את תביעתה.
לאחר שבית הדין קיבל את בקשתה והורה לביטוח לאומי להעביר לידיה את פרוטוקול הדיון בעניינה, טענה התובעת כי הפרוטוקול מראה על רישום שנמחק, מה שמעלה את האפשרות שאחד או יותר מחברי הוועדה סבר שאין מקום לדחות את תביעתה, אלא שלא ניתנה לה ההזדמנות לשכנע את חברי הוועדה בצדקתה. משכך, ביקשה העובדת להחזיר את עניינה לוועדה, בכדי שזו תזמן אותה ותאפשר לה להשמיע את טיעוניה.
ביטוח לאומי טען מנגד, כי ההחלטה ניתנה כדין ולאחר שקילת שיקולים רלוונטיים, משום שלתובעת קיים סיכוי סביר לעבוד. בנוסף טען, כי ניתנה לה זכות הטיעון מעצם העובדה שהתאפשר לה להגיש השגה על ההחלטה. משהתובעת בחרה שלא לממש אפשרות זו - אין לה להלין אלא על עצמה.
הליך השגה ככלי הגנה
השופט מירון שוורץ הפנה לביקורת השיפוטית הענפה ש"הרעיפו" בתי המשפט על דרך הפעולה של הביטוח הלאומי בעניין זכות הטיעון בוועדות הנכים. השופט הוסיף ומתח ביקורת אף הוא על כך שהביטוח הלאומי לא פעל לשינוי נהליו בהתאם להערות בתי המשפט לאורך השנים.
הליך ההשגה, קבע השופט, אינו מהווה תחליף למתן זכות הטיעון בפני הוועדה טרם מתן ההחלטה הראשונית. לדבריו, ככל הנראה הגה ביטוח לאומי את הליך ההשגה כמענה לביקורת השיפוט, והוא משמש לה ככלי הגנה בתביעות מסוג זה. בכך נראה, כי המוסד לא באמת שעה לפגיעה העצומה שלו בכללי הצדק הטבעי.
השופט הוסיף, כי ככלל הוא אינו נוהג להורות על העברת העתקים מפסקי הדין לגורמים נוספים, אולם לאור התנהלותו של ביטוח לאומי, אשר נמנע מלתקן את דרכיו, ביקש השופט לשלוח העתק מפסק הדין למנכ"ל ביטוח לאומי, כדי ליידע אותו בדבר התנהלות המוסד שהוא אמון עליו.
לבסוף, הורה השופט על ביטול החלטת הוועדה, וקבע כי הוועדה תדון בתביעה מחדש תוך שהיא תאפשר לתובעת לטעון טענותיה ותתייחס אליהן בהחלטתה. ביטוח לאומי ישלם לתובעת 3,500 שקל עבור הוצאות משפט.
לפי עו"ד יעקב לביא העוסק, בין היתר, בדיני עבודה פסק הדין שוב מעגן את חובתה של רשות ציבורית לשמוע את מי שפוסקים לרעתו, מראש ולא בדיעבד.
"במקרה שלנו החלטת הוועדה התבססה על בקשת התובעת, מבלי שנשמעה, אך התאפשר לה להגיש השגה על ההחלטה", מוסיף עו"ד לביא, "בית הדין עומד על כך שאת חובת השימוע יש לקיים מראש, והמקרה אינו נכנס לחריגים המאפשרים שמיעה בדיעבד".
- ב"כ התובעת: עו"ד אברהים מג'יד
- ב"כ הנתבע: עו"ד ראמי אבו זידאן
לפסק הדין בעניין תוג'אן שרארי נ' המוסד לביטוח לאומי
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין