מדובר במכרז בהיקף של 100 מיליון שקל. לאחר שהתברר שמעטפותיהן של שתי מציעות לא נפתחו הגישה אחת מהן עתירה והמכרז יחזור כמה צעדים אחורה
השופט אלכסנדר רון קיבל לאחרונה עתירה שהגישה חברת "בסט ייזום" שניגשה למכרז שפרסם ביטוח לאומי שעניינו רכישה או שכירת בניין משרדים בנצרת. בהליך התברר שהמכרז נוהל באופן מרושל. השופט קבע שהעותרת והחברה שזכתה, כרם אל- חורי, יגישו שוב את הצעותיהן והללו ייבחנו מחדש.
המכרז אפשר הגשת הצעות למכירת בניין משרדים לביטוח הלאומי בנצרת, ולחילופין, להשכרת בניין. נקבע בו כי תינתן עדיפות להצעות מכירה.
בהנחיות המכרז נאמר כי על המציעות להגיש שתי מעטפות, האחת תכלול טפסים שהופיעו באתר המוסד והשנייה תכלות את הצעת המחיר.
בינואר 2020 נפתחו המעטפות. חודשיים לאחר מכן התברר ששתי מעטפות לא נפתחו, מתוך הנחה שהן כוללות הצעות לשכירות, בעוד היו בהן גם הצעות מכירה. נציגי המוסד החליטו לבדוק גם את ההצעות האלה, ואחת מהן עברה לשלב השני של המכרז (שלב הצעת המחיר).
בשלב המכרז השני, בו נפתחו מעטפות הצעות המחיר והשתתפו בו העותרת והחברה הזוכה בלבד, נערך על ידי המוסד פרוטוקול אך באופן תמוה המסמך לא נחתם על ידי איש ולא צוין בו תאריך כתיבתו.
עקב סדרת מחדלים אלה, טענה העותרת, חברת בסט ייזום, כי מעטפת הצעת המחיר של החברה שהוכרזה כזוכה והייתה זולה ממנה, הוגנבה על ידי המוסד לביטוח לאומי במועד מאוחר יותר כדי להבטיח את זכייתה.
ביטוח לאומי והחברה הזוכה טענו בין היתר כי היא אינה צריכה לשלם את המחיר על התנהלות רשלנית של נציגי המוסד.
לאורך כל הדרך
השופט אלכסנדר רון מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לא היה שותף לעמדת העותרת כי עובדי המוסד התנהלו בחוסר ניקיון כפיים.
עם זאת, הוא העלה סדרת תמיהות על ניהול ההליך המכרזי, אופן ניהול הפרוטוקול, היעדרותו של היועץ המשפטי ואי הגשת תצהירים על ידי עובדי הציבור שהיו מעורבים באופן אישי בהליך.
הוא הדגיש, בין היתר, כי שלב פתיחת המעטפות טעון התנהלות בחרדת קודש. 'שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז".
השופט קבע שאין להכשיר הליך מכרזי מעין זה, כיוון שגם אם עובדי הציבור היו תמי לב, הרי שמראית פני הצדק נפגעה.
"אין המדובר בכשל שהוא בבחינת זוטי דברים, אלא התנהלות בלתי מוקפדת לאורך כל הדרך", כתב.
הוא הוסיף כי הפתרון המאוזן וההוגן ביותר הוא להורות כי יוחזר ההליך לשלב הגשת ההצעות. הגשת ההצעות תוגבל לשתי המתמודדות הרלוונטיות, העותרת והחברה הזוכה, והן יוכלו הן אף לשנות ולשפר את הצעותיהן. עוד נקבע כי כל שלב קריטי ילווה בנוכחות אקטיבית של המחלקה המשפטית.
בנוסף נקבע כי היה ובהמשך ההליך החברה הזוכה לא תצליח להוכיח כי עמדה בתנאי הסף לעניין היקף זכויות הבנייה המאושרות, אז העותרת תוכרז כזוכה באופן אוטומטי.
לדעתי, משעה שבית המשפט אפשר לצדדים להגיש הצעות חוזרות ומשופרות לאחר שידעו מה סכום ההצעה המתחרה שלהם, הרי שממילא נפגעו כללי המשחק והתחרות וניתן לשניהם יתרון בלתי הוגן.
בנסיבות אלה, קיים ספק רב אם פתרונו המעשי של בית המשפט תרם לחיזוק אמון הציבור בשיטת המכרזים ככלל ובהתנהלותן של רשויות ציבוריות בהקפדה על טוהר המידות בפרט.
- ב"כ העותרת: עו"ד דורון
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד רומנו ברטהולץ ודולף
- ב"כ החברה הזוכה: עו"ד חורי ומועמר
עו"ד אורטל חמדני
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין