ביהמ״ש העניק צו הורות לאזרחית זרה שנשואה לישראלית

בנות הזוג, ישראלית והונגריה, נמצאות בעיצומו של ״ההליך המדורג״ של משרד הפנים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן הצו אך בית המשפט קבע שטובת הילדה היא הכרה בשתי האימהות כשוות מעמד.  

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קיבלה לאחרונה בקשה של בנות זוג שהביאו לעולם ילדה להעניק צו הורות פסיקתי לאם הלא ביולוגית, אף שהיא בעלת מעמד ארעי בישראל. השופטת דחתה את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה והדגישה כי הזכות להורות אינה תלויה בשאלת האזרחות והאינטרס הציבורי הוא להכיר בבת הזוג כהורה באופן שישקף את מציאות חייה של הילדה.  

בנות הזוג מנהלות מערכת יחסים מזה מספר שנים וב-2016 התחתנו. הקטינה נולדה להן ב-2018 מתרומת זרע אנונימית כשבת הזוג הישראלית היא האם הביולוגית. 

עוד לפני הלידה הן הגישו בקשה לצו הורות פסיקתי לפיו בת הזוג ההונגרית תוכר כאם נוספת לקטינה. 

הן טענו כי באמצעות הצו תיווצר התאמה של המציאות המשפטית למציאות חייהן וחיי הילדה. בנוסף הן הדגישו כי שלילת הבקשה תקעקע את הוודאות החשובה והנדרשת ביחסים שבין הורה לילדו, במיוחד במקרה זה בו מעמדה של האם הלא ביולוגית בישראל אינו וודאי.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה התנגד להענקת הצו בטרם הוסדר מעמדה של האזרחית הזרה. הוא הבהיר כי לשיטתו יש להמתין עד לסיום ההליך המדורג במשרד הפנים שבמסגרתו נבחן הקשר בין בנות הזוג. 

עוד הוא הדגיש כי על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אחד התנאים להסכמה למתן צו הורות פסיקתי הוא כי שני בני הזוג יהיו בעלי אזרחות או רישיון לישיבת קבע בישראל. 

לשיטתו, מתן הצו עומד בניגוד לטובת הקטינה שתיאלץ להיוולד למציאות של ״פיצול מעמד״ בינה לבין אימה, מציאות עמומה בה אין כל ביטחון כי בת הזוג תוכל להמשיך לגור בארץ. 

עוד לטענתו, מתן הצו עומד בניגוד לאינטרס הציבורי שנועד למנוע את הפיכתו של צו ההורות כאמצעי להשגת מעמד בישראל. 

זכות יסוד

אך השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבלה את הבקשה והוציאה לבת הזוג צו הורות פסיקתי מכוח "זיקה לזיקה". 

היא הדגישה כי הזכות להורות הוכרה כזכות יסוד חוקתית במשפט הישראלי, הנובעת מהאנושיות שלנו ומהווה חלק בלתי נפרד מדרכנו למימוש ולהגשמה עצמית.

עוד הבהירה השופטת כי המסלול של צו ההורות הפסיקתי החל לתפוס תאוצה, עד שהביא למעשה ליצירתו של מודל חדש לקביעת הורות שלפיו ההכרה נעשית על בסיס הקשר הזוגי עם ההורה הביולוגי (מודל ״זיקה לזיקה״).

היא הוסיפה כי בחינת הפסיקה בנושא מלמדת כי בית המשפט נעתר כדבר שבשגרה לבקשות לצווי הורות פסיקתיים אף במקרים בהם לא התקיימו כלל הקריטריונים הנדרשים שקבע היועץ המשפטי לממשלה. 

לדבריה, אין הצדקה להמתנה הממושכת עד לסוף ההליך המדורג שכן בת הזוג מתפקדת כיום כאם לכל דבר ועניין. ״גם לקטינה יש זכות שיהיו לה שני הורים״, כתבה.

בהתייחס לסוגית פיצול המעמד כתבה השופטת דווקא מצב שבו לא יינתן צו הורות פסיקתי במקרים של זוגות "מעורבים" - הוא שעלול להעמיד בסכנה ממשית את המשך קיום הקשר בין האם הנוספת לבין ילדה, במקרה שבו תאלץ לעזוב את ישראל.

היא סיכמה כי האינטרס הציבורי, האינטרס של הצדדים ושל הקטינה הם, כי המבקשות תוכרנה כשוות מעמד. 

בסוף דבריה קראה השופטת למחוקק להסדיר את סוגית ההורות לנוכח פיתוחם המואץ של טכנולוגיות הולדה שיוצרים קשרי משפחה חדשים. 

• ב״כ המבקשות: עו״ד איילת טרסר אבס
• ב״כ היועץ המשפטי לממשלה: לא צוין בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין