בית המשפט קבע שהרשעה תגרור פגיעה בפרנסת הנאשם, ומאחר שהוא משתייך לאוכלוסייה האתיופית המוחלשת יהיה לו קשה מאוד להשתלב מחדש בשוק העבודה. על כן, האינטרס הציבורי צריך לסגת מפני האינטרס הפרטי.
השופט מיכאל קרשן מבית משפט השלום בכפר סבא החליט להימנע מהרשעת שוטר ממוצא אתיופי שתקף מתלונן בזמן נסיעה לתחנת המשטרה. בין יתר הנימוקים נכתב כי הנאשם אינו אדם מסוכן או אלים, הוא מעד באופן חד פעמי והביע חרטת אמת ואם חלילה יפוטר יהיה לו קשה להשתלב בשוק העבודה בהיותו בן לאוכלוסייה מוחלשת.
לפי כתב האישום (המתוקן) שהוגש נגד השוטר (33) בשנה שעברה, הוא הגיע לטפל בתלונות הדדיות של סדרן מוניות ונהג שהתקוטטו זה עם זה, אבל הנהג, שדרש ממנו לעצור את הסדרן שוב ושוב, כל כך הרגיז אותו שהנאשם החליט לעכב אותו והכניס אותו לניידת.
בדרכם לתחנת המשטרה המתלונן דרש ממנו הסברים ובתגובה הנאשם כיוון לעברו טייזר ולאחר מכן הכה אותו באגרוף בלחי.
המדינה והנאשם הגיעו להסדר טיעון שלפיו הוא יודה בעבירת תקיפה סתם אך הותירו את ההחלטה על העונש בידי בית המשפט.
מתסקירים שהגיש שירות המבחן בעניין הנאשם עלה כי כיום הוא הועבר לשרת ביחידת שיטור במחוז ירושלים משום שהתקשה להמשיך לשרת באזור האירוע. הוא נטל אחריות מלאה על מעשיו, הבין כי טעה כשאיבד שליטה ואף שלח מכתב התנצלות למתלונן.
עוד עלה כי הנאשם חווה פגיעות רבות על רקע מוצאו, השתלב בטיפול והסיכון שיתנהג באופן אלים נמוך. כמו כן דווח כי אם יורשע יהיו לכך השלכות, כולל אפשרות לפיטורים. לפיכך המלצת השירות הייתה להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם שעות שירות לציבור.
עו"ד בתיה קוליץ מטעם המדינה ביקשה שלא לקבל את ההמלצה. היא טענה כי הנאשם הוא "חלום הבלהות של כל אזרח שמתקשר למשטרה ומוצא עצמו על לא עוול בכפו בתוך ניידת משטרה קורבן לעבירת אלימות".
היא הוסיפה כי המתלונן הושפל ונפגע נפשית, וכי הנאשם גרם לאובדן הציבור במערכת. לצד זאת היא הציעה שיוטל על הנאשם עונש קל יחסית של מאסר על תנאי, שירות לציבור ופיצוי למתלונן.
מנגד, טענה עו"ד נירה בן דוד מטעם הנאשם כי מדובר בעבירה ברף התחתון ורוב הסיכויים שלא הייתה מגיעה לבית המשפט כלל אילולא היה מדובר בשוטר. הסנגורית הוסיפה כי הנאשם הוא שוטר טוב ללא עבר פלילי, ואם יורשע יאבד את פרנסתו. בהקשר זה היא הבהירה כי בהיותו בן לאוכלוסייה מוחלשת הוא יתקשר למצוא עבודה אם יפוטר, מה שיפגע קשות במשפחתו. לפיכך היא ביקשה להימנע מהרשעתו.
פגיעה חמורה
השופט קרשן קיבל את בקשת הסנגוריה אף שהימנעות מהרשעה היא מעשה חריג. השופט סבר כי האינטרס הציבורי בהרשעת עבריינים צריך לסגת במקרה הזה מפני האינטרס הפרטי של הנאשם, שעשוי להיפגע משמעותית אם יורשע.
השופט ציין כי בין יתר השיקולים החלטתו נשענת על כך שמדובר בעבירה הראשונה והיחידה של הנאשם, שמאז האירוע לא נהג באלימות. כמו כן הוא הדגיש כי מדובר באדם שנטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה.
לבסוף הודגשה הפגיעה הכלכלית והנפשית שתסב ההרשעה לנאשם, שאם יאבד את פרנסתו יהיה לו קשה מאוד למצוא עבודה חדשה כפי שטענה הסניגורית.
לפיכך השופט הסתפק בעונש של 160 שעות של"צ ופיצוי של 3,000 שקל למתלונן, ללא הרשעה.
לחצו כאן לקריאת ההחלטה בת"פ 32388-09-17
מערכת פסקדין
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין