האב ביקש פטור ממזונות בטענה שגרושתו היא זו שמנעה ממנו קשר עם בנו. השופטת רות אטדגי-פריאנטה לא השתכנעה שהאב עשה מאמצים כנים לשמירת הקשר.
בעל ואישה הולידו ילד בשנת 2002. שנתיים לאחר מכן הם התגרשו וחתמו על הסכם שלפיו האב יראה את הבן "בתיאום טלפוני מראש עם האישה", וישלם מזונות בסך 1,500 שקל לחודש בנוסף למחצית ההוצאות הרפואיות.
לשאלות על ענייני משפחה:
כנסו ל- פורום דיני משפחה של אתר פסקדין
אלא שהאב לא שילם מזונות וב-2005 עזב לארה"ב וחזר רק ב-2008. זמן קצר לאחר מכן, היו אלה האם והבן שעזבו לארה"ב, ועד היום הם מתגוררים שם עם בעלה החדש ושני ילדים משותפים.
עוד לפני שנודע לו על כך, הגיש האב תובענה לקביעת הסדרי ראייה, אך האם לא התייצבה לדיונים, והאב מחק אותה.
בשנת 2013 הגיש האב תובענה לביטול מזונות עקב אי קיום הסדרי ראייה בבימ"ש לענייני משפחה בבאר שבע.
האב טען שמאז שהתגרשו, האם מנעה כל קשר בינו לבין בנו. כך גם בתקופת שהותו בארה"ב, על אף שניסה מספר פעמים להתקשר. לדבריו, עם שובו לארץ ניסה לחדש את הקשר, אך האם הטיחה בו שהוא "רק תורם זרע".
האב המשיך וסיפר כי "יום אחד לפתע" נעלמו בנו ואמו ולאחר מסע חיפושים הגיעה אליו שמועה שהם שוהים בארה"ב.
לשיטתו, מאחר שהאם מונעת את הקשר בינו לבין בנו, יש להורות על ביטול החיוב במזונות החל מסוף 2008 (המועד בו האם עזבה את הארץ), או להפחיתם, ולחלופין - להקפיאם עד לחידוש הקשר. לטענתו, רק הפעלת לחץ כלכלי על האם תביא לחידוש הקשר.
מפי האם נשמע סיפור אחר. לטענתה, האב הוא זה שניתק את הקשר עם בנו ומעולם לא ביקש לראותו.
עוד היא טענה כי מאז הגירושין האב לא שילם התובע מאומה למזונות הקטין ורק לאחר שנקטה בהליכי הוצל"פ, האב "נזכר" פתאום בבנו ופתח בהליכים אך ורק כדי להתחמק ממזונות.
יחריף את השבר
האב לא הצליח לשכנע את השופטת רות אטדגי-פריאנטה לקבל את תביעתו. השופטת ציינה כי האב הודה שעזב את הארץ בלי להודיע ולא עשה מאמצים אמיתיים לחידוש הקשר עם בנו.
השופטת דחתה את הטענה בדבר פגיעה כלכלית באם, והסבירה כי במידה שהאב אכן מעוניין בחידוש הקשר עם בנו, הרי שדרך המלך היא למצות את ההליכים הנוגעים לקביעת הסדרי ראיה ואכיפתם.
השופטת הסבירה שפטור ממזונות עשוי לפגוע ברווחת הבן, מה גם שהוא לא יקרב בין האב לבנו, אלא יחריף עוד יותר את השבר ביחסים. לגבי הבן השופטת ציינה כי "יש לקוות כי עם גדילתו – יש ויפעל לחידוש הקשר עם אביו, אולי אף מיוזמתו, כאשר אם יופחתו או יישללו מזונותיו, יהא בכך כדי לסכל זאת".
כאשר התובענה הוגשה הקטין עדיין היה בארץ, אך האם טענה שהיא לא קיבלה שום מסמך בעניין זה. השופטת הטילה ספק רב בדברי האם, לנוכח עדותה "הפתלתלה, הבלתי סדורה וחילופי גרסאותיה".
האם הודתה שלא בדקה במשרד הפנים אם האב אכן בארץ לפני שעזבה לארה"ב, ואף הודתה שהקטין סבור שבן זוגה הנוכחי הוא אבא שלו. לעניין זה השופטת הבהירה שגם האם אינה "טלית שכולה תכלת", ואין ספק שהיא פעלה שלא כדין ובניגוד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התנהלות שביהמ"ש ראה בחומרה רבה.
אלא שמכאן ועד קבלת התביעה לביטול המזונות עוד ארוכה הדרך, המשיכה השופטת, ודחתה את התביעה.
בשל התנהלות האם, לא נפסקו הוצאות לטובתה.
- ב"כ התובע: עו"ד שרז דניאל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אולגה שלמן ועו"ד אליאב בן ציון
* עו"ד רויטל טלי מגל עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין