החידושים המסחריים שהביאה עמה רשת האינטרנט מטפטפים אט אט לפתחם של בתי המשפט. לאחרונה, עלתה השאלה האם שיטת ה"מכרז האישי", בה הצרכן מציע את התנאים המסחריים לעסקה – היא שיטה חוקית.
אתר "אולסייל" הפועל משנת 2007 מציע לגולשים לרכוש מוצרים ב"מכרז אישי". בשיטה זו, המכונה גם "מכירה אישית", מוזמנים הצרכנים לשלוח הצעת מחיר ולקבל הודעה אם ההצעה התקבלה או נדחתה.
לייעוץ בנושאי תובענות ייצוגיות:
פנה לעו"ד תובענות ייצוגיות
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד האתר באפריל 2013 לביהמ"ש המחוזי בלוד, טען המבקש כי שיטת המכירה נוגדת את חוק הגנת הצרכן, באשר היא מטעה את הצרכנים.
בין היתר, טען המבקש כי האתר מסתיר את המחיר הנמוך ביותר בו ניתן למכור את המוצר והצרכן עלול לשלם עליו מחיר מופקע.
עוד לטענתו, ליד כל מוצר מוצג "מחיר פתיחה", המטעה את הצרכן לחשוב שיוכל להשיג את המוצר במחיר זה או במחיר קרוב, אף שהעוסק לא מחויב לקבל הצעה כזו. שיטה זו, לדבריו, יוצרת 'מלכודת' המנצלת את חולשות הצרכן, ומעודדת אותו להיכנע ל'משחק' שיוביל אותו לשלם מחיר גבוה.
"דרוויניזם מסחרי" אינו פסול
השופט פרופ' עופר גרוסקופף חלש על טענות המבקש והגיע למסקנה כי שיטת המכירה האישית אינה פסולה, ונכון להיום אין כל מניעה משפטית לפעול על פיה.
כך, לשיטת השופט, העובדה שהאתר אינו חושף את מחיר המינימום אינה בלתי חוקית והיא אפילו שיטה מוכרת: ידוע שפעמים רבות המחיר הנקוב פתוח למו"מ והקונה יכול להתווכח ולנסות להוריד את המחיר. על כך אין כל איסור. האיסור לפי החוק הוא למכור מוצר בקופה במחיר העולה על המחיר שנמצא על גבי המוצר.
השופט הוסיף כי החובה לציין מחיר על מוצרים מתייחסת לאלה המוצגים פיסית. קבלת הגישה שחובה זו מתייחסת לכל מוצר שמופיע באינטרנט אינה סבירה, ותחייב להציג מחיר בכל פרסומת, בכל מודעה בעיתון ובכל אתר. כמו כן, היא תמנע התפתחות של שיטות מסחר חדשות, כמו זו שנדונה כאן.
גם הטענה כי מחיר הפתיחה הוא פיקטיבי נדחתה: כל עוד האתר מבהיר שאינו מתחייב לקבל את העסקה במחיר הפתיחה – אין כל הטעיה.
במקרה של המשיבה, המינוח "הצעות החל מ..." מבהיר ללקוחות שהיא לא מחויבת למחיר הפתיחה. לפי השופט, גם אם נניח שחלק הוטעו לחשוב שהם יכולים לרכוש את המוצר במחיר זה, הרי שלא נגרם להם בשל כך כל נזק, שכן לכל היותר, הצעתם לא תתקבל.
יתרה מזו, הטעיית הצרכן נמנעת מאחר שלפני שליחת ההצעה הוא יכול לערוך סקר שוק באמצעות בדיקה באתרים אחרים, ולברר מהו מחיר המוצר בשוק.
השופט הוסיף, כי ככל שיתברר לצרכנים שהשיטה אינה מאפשרת הוזלה של ממש – הם יתייאשו ממנה. בכל מקרה אחר, השיטה תאפשר להם לרכוש מוצרים ושירותים במחיר נמוך ממחיר השוק. "בדרוויניזם מסחרי זה אין כל פסול, לפחות כל עוד נשמר מגוון של דרכי מסחר אינטרנטי, באופן המאפשר לצרכן לדעת את מחיר השוק של המוצר או השירות באמצעות פניה לעוסקים אחרים, הפועלים בשיטות מסחר מסורתיות..." .
הבקשה נדחתה, אך בשל חדשנות הסוגיה, המבקש לא חויב בהוצאות.
המסחר באינטרנט מכיל לא מעט מלכודות צרכניות – חלקן לגיטימיות וחלקן דורשות התמודדות משפטית לא פשוטה. תובענות ייצוגיות הן כמעט הכלי היחיד לחינוכם של משווקים בעולם הווירטואלי, אולם נדרשת עמידה בסטנדרטים משפטיים מורכבים בטרם תאושר תובענה ייצוגית, ולכן כניסה למהלך שכזה דורשת הכנה וביסוס משפטי.
* עו"ד צביאל מוסקוביץ' עוסק תובענות ייצוגיות, דיני תאגידים ודיני מקרקעין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין