חילוקי דעות בעניין תשלום מכס על סחורה מיובאת העלו תמונה עגומה על התנהלות הרשות. השופט עמית יריב מבית משפט השלום בתל-אביב התרשם שבמכס נוהגים בזלזול ולא עורכים בדיקות מהותיות לפני שמחליטים על גורל הסחורות.
הסכסוך המשפטי הקונקרטי נסב על משלוח קופסאות ממרח בטעם הודו (מעין גרסה מעובדת של 'שמאלץ' למריחה) שיובא ממזרח אירופה והועבר לבעלותה של חברת עמילות המכס "ארסבן" כחלק מפירעון חובות שחייבת לה יבואנית הממרח.
זקוק לייעוץ מס?
עורך דין מיסים
כש"ארסבן" ביקשה לשחרר את המשלוח, היא הצהירה עליו כפריט מסוג "תכשירים שונים הראויים למאכל אדם", שכאשר הוא מיובא מארצות האיחוד האירופי אין עליו מס. אלא שהמכס סבר כי הסיווג הנכון של המוצר הוא "בשר או שיירי בשר", שעליו כן מוטל מס.
וכך, המחלוקת הגיעה לפתחו של השופט יריב, שציין כי "המפתח להבחנה העדינה בין שני הסיווגים מעוררי התיאבון הללו... הוא בשאלה מה תכולת הבשר בטובין". זאת, משום שלפי תעריף המכס, מוצרים המכילים בשר בשיעור נמוך מ-20% לא ייחשב לבשר לצורכי מס.
כל אחד מהצדדים הגיש לשופט חוות דעת מומחה. בחוות דעתו של המומחה מטעם המכס – שמשמש כמעריך הראשי הארצי של הרשות – נטען כי לנוכח אופן ההכנה של הממרחים, אין כל בדיקה שיכולה לקבוע מהו שיעור הבשר או שיירי הבשר במוצר. לכן ומשום שמדובר במוצר הודו, יש לראותו כמוצר בשרי החייב במס.
לעומתו, הציגה "ארסבן" חוות דעת של מומחה בריטי, שכן ביצע בדיקה מדעית והגיע למסקנה כי שיעור הבשר בממרחים נע בין 16% ל-18%, כך שלא מדובר בבשר לפי התעריף.
"יש סיבות לדאגה"
הדבר הבולט ביותר בפסק הדין של השופט עמית יריב הייתה הביקורת על התנהלות המכס.
כך למשל, התגלה שהמכס לא הקפיד על שמירת ראיה חיונית כמו דגימת הממרח שבחן. זו, כך התברר, הושלכה לפח כיוון שהתקלקלה ו"הסריחה". אלא שהמכס אפילו לא טרח להציג בפני השופט טופס המתעד את השמדת הדגימה ונסיבותיה.
"אני סבור כי התנהלות זו של רשויות המכס היא התנהלות רשלנית וחמורה ביותר, אשר מצדיקה בדיקה פנימית יסודית, שכן אם זו מידת הרצינות והיסודיות שבה פועל המכס בשמירת ראיות משפטיות, ובעריכת סיווגים – דומה כי יש סיבות לדאגה".
בנוסף, התפלא השופט שמסקנות המומחה נסמכות על השערות שלא נתמכו בממצאים מדעיים. "אני תמה, כיצד מגיש מומחה מטעם המדינה, איש מדע, תדפיסים מתוך אתרי אינטרנט פופולריים, המשמשים לחישוב צריכת קלוריות, כממצא מדעי של ממש", הגיב השופט לחוות הדעת.
עדויות נציגי המכס אף הן לא הרשימו את השופט, והוא הגיע למסקנה כי הרשות לא ערכה ניתוח יסודי ומעמיק של המוצר כפי שהיה עליה לעשות לפני שדחתה את עמדת התובעת.
מכאן, פסק השופט שהתביעה של ארסבן מתקבלת והורה למכס לבטל את חיוב החברה במס ולהשיב לה את הערבויות שהפקידה.
כשהגיע השופט לשלב חישוב ההוצאות הוא בהחלט התחשב בהתנהלות המדינה שלדבריו "עשתה ניסיון להקשות על התובעת את ניהול ההליך", בין היתר, בכך שלא הסכימה שהמומחה מטעם התובעת, שהוא כאמור, בריטי, יעיד בדרך של היוועדות חזותית ולמעשה אילצה את התובעת להביאו ארצה. "ועל כן – עליה לשאת בהוצאות הכרוכות בכך", פסק השופט וחייב את המדינה בהוצאות משפט גבוהות של 50 אלף שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 29,250 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אהוד קרונפלד, עו"ד עדי-חיה רבן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד לירון ארצי מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
* עו"ד ארז הימן עוסק במשפט אזרחי וליטיגציה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין