לפי החוק, הפטר על חוב מזונות יינתן רק במקרים מאוד חריגים. בהחלטה שניתנה באחרונה בבימ"ש המחוזי בלוד הוענק הפטר לפושט רגל כבן 68, חולה סרטן, שחוב המזונות שלו לביטוח לאומי הוא מלפני 29 שנים.
בינואר 2017 קיבל פושט הרגל צו הפטר מחובותיו למעט חוב מזונות בסך כ-150 אלף שקל לביטוח לאומי, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל לא ניתן להעניק בגינו הפטר אלא במקרים חריגים ולפי שיקול דעתו של ביהמ"ש.
הרציונאל העומד בבסיס האיסור הוא שלא לעודד חייבים להתחמק מתשלום מזונות ולמנוע פגיעה בזכאים – בדרך כלל ילדים ונשים.
עם זאת, לאורך השנים בתי המשפט העניקו הפטרים על חוב מזונות במקרים מצומצים שבהם סברו כי נסיבותיהם האישיות של החייבים מצדיקות זאת.
בבקשה שהגיש פושט הרגל בינואר השנה הוא עתר למתן הפטר מחובו בטענה כי מדובר בחוב מלפני 29 שנים לביטוח לאומי ולא לגרושתו, וכי ילדיו בגירים (בני 37,36 ו-29) ואינם זקוקים עוד למזונות.
החייב טען עוד כי אין אף סיכוי לגבות ממנו את החוב נוכח מצבו הכלכלי והרפואי. לדבריו, באחרונה התגלה בגופו סרטן ועוד לפני כן סבל משלל בעיות רפואיות ועבר אירוע מוחי ומספר צנתורי לב. כיום, הוא חי מקצבת ביטוח לאומי של פחות מ- 3,000 שקל ואין לו חסכונות או נכסים.
כונס הנכסים הרשמי שהעניק לו את צו ההפטר על חובותיו האחרים, תמך בבקשת החייב וכתב בתגובתו כי לדעתו מדובר במקרה חריג המצדיק להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות. אולם הביטוח הלאומי התנגד וטען כי הדבר "סותר את התכלית הסוציאלית של האיסור לכלול חוב מזונות במסגרת צו ההפטר".
לעמדת המוסד, במקרה הזה מתן ההפטר יפגע בקופת המדינה שכן יהפוך אותו "למממן קבוע" של חייבים שאינם משלמים מזונות.
כפשרה הציע ביטוח לאומי שהחוב ייגבה בדרך של קיזוז 10% מקצבת הזיקנה שמשולמת לחייב מדי חודש.
קיום מינימאלי בכבוד
השופטת מיכל עמית-אניסמן קיבלה את הבקשה, לא לפני שסקרה רשימה של פסקי דין, בהם פסק דין מוביל של בית המשפט העליון - ע"א 5628/14 בעניין סלימאן, על מנת לבחון באילו נסיבות נוהגים בתי המשפט לתת לחייבים הפטר מחוב מזונות.
בהחלטתה, השופטת נתנה משקל לגילו ולמצבו הרפואי של המבקש ולעובדה כי לא צפוי לחול כל שינוי בפוטנציאל השתכרותו. שיקול משמעותי נוסף לקבלת הבקשה היה העובדה שמדובר בחוב ישן לילדים שכבר בגרו מזמן, וככזה הוא "מתקרב במהותו לחוב רגיל", כדברי השופטת.
למכלול השיקולים התווספה גם התרשמותה של השופטת עמית-אנסמן מתום ליבו של המבקש, אשר שיתף פעולה עם הכנ"ר ומילא את חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל.
השופטת גם לא מצאה לנכון להעתר לפשרה שהציע ביטוח לאומי לאור העובדה שהקצבה היא הכנסתו היחידה של המבקש וממילא היא נמוכה מקו העוני.
- שמות ב"כ הצדדים לא פורסמו בפסק הדין
* עו"ד עודד חן עוסק בפשיטת רגל והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין