ביהמ"ש ביטל מע"מ של כחצי מיליון שקל: "החברה שימשה רק צינור"

לפני כשנתיים חויבה חברת "ביצורית", המספקת שירותי גבייה לרשויות מקומיות, במע"מ על שכר ששילמה לשוטרים. ערעור שהגישה התקבל באחרונה ונקבע שמבחינה מהותית שירותי השיטור ניתנו לרשות המקומית.

חברת ביצורית מספקת שירותי גביית חובות לרשויות מקומיות. לעתים היא מסתייעת בשוטרים בשכר שמתלווים אליה בביצוע פעולות האכיפה ומשלמת להם עבור שרותם. 

בביקורת שערך ממונה מס ערך מוסף בעכו הסתבר לו שבשנים 2010-2013 החברה לא שילמה מס עסקאות (מע"מ) על תשלומי שכר השוטרים. לפיכך הוא הוציא לה שומה לתשלום על סך 547,331 שקל.

השגה שהגישה החברה נדחתה והיא ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

החברה הסבירה שגובי החובות מטעמה נדרשים מידי פעם להיעזר בשוטרים לשם אכיפת החוק והגנה פיזית מפני חייבים. ואולם, ליווי משטרתי זה נעשה על פי נהלים והנחיות של הרשות המקומית והמשטרה, כאשר הרשות המקומית היא זו שמזמינה את השרות מהמשטרה. החברה הבהירה שאין לה כל מעמד ושיקול דעת ביחס להפעלת השוטרים או היקף פעולתם.

המערערת הוסיפה שהיא זו שמבצעת את התשלום למשטרה מטעמי נוחות בלבד ותמיד מקבלת החזר מהרשות המקומית קצת לפני או אחרי העברת התשלום. מאחר שמדובר בשירות שניתן לרשויות המקומיות, שכר השוטרים אינו "הוצאה" שלה ואין לחייב אותה במע"מ בגינו.

עוד טענה החברה שדחיית טענותיה עלולה לגרור אפליה פסולה שכן הדבר ייצור חוסר שוויון בין רשויות מקומיות אך ורק בשל דרך התשלום למשטרה. בנוסף, סכום המע"מ שיתווסף להוצאות שכר השוטרים יוטל בסופו של דבר על סרבני המס שממילא חלק ניכר מהם הם אנשים קשי יום.

מנהל מע"מ טען מנגד שההסתייעות בשירותי שוטרים בשכר הוא מהותי וחיוני למערערת לצורך ביצוע פעולות הגבייה והיא זו שנותנת את שירותי השוטרים בשכר לרשות המקומית. לדבריו, המערערת נושאת בפועל בתשלום שכר השוטרים ומדובר בהוצאה המחויבת במס עסקאות.

לא זכאית להזמין שוטרים

אך השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את עמדת המשיב וקבעה שכדי שהמערערת תוכל לספק שירותי שיטור היא חייבת להיות זכאית לעשות כן על פי חוק המשטרה.

השופטת הבהירה שרק לרשות מקומית יש סמכות על פי דין לאכוף תשלום מיסים. העובדה שרשות מקומית אצילה סמכות זו למערערת לא משנה את העובדה שרק הרשות רשאית לפנות למשטרת ישראל בבקשה שיוקצו שוטרים לסיוע בפעולות אכיפה.

כמו כן, גם אם המערערת נהנית בעקיפין משירות העסקת השוטרים, שכן הליווי המשטרתי מאפשר לה את ביצוע פעולות האכיפה והגדלת העמלה שהיא מקבלת, ברור שהגורם הדומיננטי והמרכזי הנהנה מהשרות היא הרשות המקומית.

השופטת הוסיפה כי במקרים בהם המערערת מעבירה תשלום למשטרה לא מדובר בהוצאה המהווה חלק מהשירותים שהיא מספקת שכן "שירותי האכיפה המנהלית המסופקים על ידי המערערת אינם כוללים אספקת שירותי שיטור בשכר".

לדבריה, גם ההיגיון והשכל הישר מובילים למסקנה שהמערערת שימשה רק כגורם מתווך להעברת הכספים למשטרה ולא הפיקה רווח כלשהו מהעברת התשלומים. יתר על כן, לא הגיוני ליצור אבחנה לעניין החיוב במע"מ בין רשויות מקומיות המשלמות את תשלומי שכר השוטרים ישירות למשטרה לבין רשויות המשתמשות במערערת כ"צינור" להעברת התשלום.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הערעור וחייבה את המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.

• ב"כ המערערת: עו"ד רביב רוזנברג, עו"ד שירן אטרי בן סימון
• ב"כ המשיב: עו"ד יהודה גלייטמן במפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין