לפסק הדין בעניין רכבת ישראל בע"מ נגד מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה ואח'
בית משפט השלום בי-ם קיבל בקשה שהגישה רכבת ישראל לביטול צו שהוציא נגדה המשרד להגנת הסביבה, שהורה לה להפסיק את עבודות סלילת הרכבת המהירה מת"א לי-ם שהיא מבצעת בלילות ובימי מנוחה.
בעקבות עבודות סלילת קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים, אותן ביצעו קבלניות מטעם הרכבת בשעות הלילה, בערבי חג ובימי מנוחה, הוציא נגדה המשרד להגנת הסביבה צו שהורה לה להפסיק לאלתר את העבודה בשעות ובימים אלה.
בעקבות זאת, ביקשה הרכבת מבית המשפט לעניינים מקומיים, שהעביר את הדיון בבקשה לבימ"ש השלום בירושלים, לבטל את הצו.
הרכבת טענה בין היתר, כי המשרד להגנת הסביבה הפר את זכות העיון והשימוע שלה, באשר לא נתן לה זכות אמיתית להישמע טרם הוצאת הצו, וביסס את החלטתו על ממצאי בדיקות שהוסתרו ממנה.
לטענתה, הצו לוקה בחוסר סבירות ואינו מידתי, וניתן מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, וההחלטה להוציאו העניקה משקל יתר להפרעה הזמנית שנגרמה למקצת מתושבי מבשרת ציון. עוד טענה, כי לא מדובר במפגע רעש המפר את הוראות החוק, וכי הצו עלול לגרום עיכוב משמעותי בהשלמת קו הרכבת המתוכנן ולהיסב נזק כלכלי, חברתי וסביבתי כבד למדינה ולציבור כולו.
המשרד להגנת הסביבה טען בין היתר, כי בשעות הלילה כל רעש העולה על 5 דציבלים, שמקורו בהפעלת ציוד בניה, מהווה הפרעה אסורה, המחייבת אותו לפעול להוצאת צו המניעה. כן טען, כי הצו לא הפסיק את העבודות באופן גורף, אלא רק אסר על הרכבת להפעיל ציוד כבד בלילה ובימי מנוחה, וכי במידה והיא תנטרל את הרעש, היא יכולה להמשיך בעבודות.
עוד נטען, כי מיד כשהחלו העבודות התקבלו במשרד עשרות תלונות של תושבי מבשרת ציון בגין הרעש, ודי בכך כדי לבסס את סמכותו להוציא את הצו, וכי הבדיקות שערך בוצעו מעבר לנדרש והוכיחו כי מדובר ברעש מטריד. לטענתו, פנה לרכבת בבקשה להפסקת העבודות טרם הוצאת הצו, אך לא נענה, וכי ממילא היא לא הייתה זכאית לשימוע.
השופטת עינת אבמן- מולר קיבלה את הבקשה וביטלה את הצו.
נקבע, כי החלטת המשרד אינה יכולה לעמוד, שכן החלטתו אינה עולה בקנה עם אמות המידה שנקבעו בחוק, ואינה משקפת איזון ראוי בין צרכי התושבים לבין הצרכים הנובעים מהעבודות בתוואי הרכבת, והיא כרוכה בפגיעה בלתי סבירה ברכבת.
עוד נפסק, כי הוכח שזכות הטיעון של הרכבת לא מוצתה, באשר המידע עליו התבסס המשרד לא הובא לידיעתה ולא ניתנה לה הזדמנות נאותה להגיב עליו, ואין בהתכתבויות בין הרכבת למשרד להגנת הסביבה כדי לרפא פגם זה.
לבסוף נפסק, כי עמדת המשרד הרואה בכל רעש הנשמע באזור המגורים, ללא תלות בעוצמתו, רעש המצדיק הוצאת צו גורף להפסקת המפגע, הינה קיצונית, לא סבירה ולא מידתית ואינה מאזנת כראוי בין השיקולים הרלוונטיים, אלא נותנת משקל מכריע לאינטרס התושבים ומשקל מועט, אם בכלל, לאינטרס הרכבת.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אגמון
- ב"כ המשיבים: עו"ד א' שקד
לפסק הדין בעניין רכבת ישראל בע"מ נגד מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה ואח'
למדור: איכות הסביבה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.