הממונה במשרד העבודה והרווחה לא התערבה בפיטורי העובדת משום שחלפו יותר משנתיים מהיום שבו החלה את הטיפולים. העובדת ערערה על התנהלותה של הממונה, אך הפסידה.
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהוגש על החלטת הממונה במשרד העבודה והרווחה שלא להתערב בפיטוריה של מנהלת מחלקת משאבי אנוש בייבואנית הקוסמטיקה "לילית", חרף העובדה שהפיטורים נעשו בזמן טיפולי פוריות. השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי הממונה נמנעה מלהתערב בפיטורים בצדק, שכן החוק אוסר על פיטורי נשים בטיפולים רק למשך שנתיים מיום הטיפול הראשון, ואילו המנהלת פוטרה בחלוף כשנתיים וחצי.
המערערת (44) החלה לעבוד כמנהלת משאבי אנוש של "לילית קוסמטיקה" ביולי 2012, זמן קצר לאחר שילדה את בנה הבכור.
לאחר כשנתיים וחצי היא החלה לעבור טיפולים במטרה להביא לבנה אח או אחות, אולם ללא הצלחה.
המנהלת – שהחלימה בעבר ממחלת הסרטן – נאלצה בשלב מסוים להפסיק את הטיפולים למשך כתשעה חודשים לאור החשש שהמחלה חזרה. באפריל שנה שעברה, הרופאים אישרו לה להמשיך בטיפול אך חודשיים לאחר מכן היא קיבלה הודעה שלילית אחרת – על פיטוריה.
המעסיקה (החברה) פנתה לממונה במשרד העבודה והרווחה כדי שתאשר את הפיטורים אך הממונה החליטה שלא להתערב בהחלטה משחלפו יותר משנתיים מהרגע שבו המנהלת החלה את הטיפולים – כך שחוק עבודת נשים כבר לא מחייב את אישור הממונה ולא אוסר על פיטוריה.
בערעור שהגישה בספטמבר על החלטת הממונה שלא להחליט, טענה העובדת כי החודשים שבהם נאלצה להפסיק את הטיפולים עוצרים ואף מאפסים את הזמן שחלף מתחילת הטיפולים. משכך, הרי שלא חלפו שנתיים והיא עדיין מוגנת על ידי הוראות חוק עבודת נשים.
בנסיבות אלה ביקשה המערערת לבטל את פיטוריה ולהורות לממונה לדון בבקשת "לילית" לגופה.
מנגד, המדינה ו"לילית" – המשיבות בהליך – עמדו מאחורי החלטת הממונה. הן טענו בין היתר כי מסגרת הזמנים הקבועה בחוק היא ברורה, וכוללת הפסקות בין הטיפולים – דבר שכיח בטיפולי פוריות.
לטענתן, קבלת עמדתה של המערערת תוביל ל"מתיחה" בלתי סבירה של הזמנים הקבועים בחוק – מה שעלול לגרום לחוסר ודאות כלפי מעסיקים ולהרתעת יתר מפני העסקת נשים בגיל הפוריות.
לא הפסקה אמיתית
סקירה של הוראות החוק הרלוונטיות ופסיקות שהתקבלו במקרים דומים הביאו את השופטת איצקוביץ להעניק גיבוי מלא להחלטת הממונה.
השופטת ציינה כי אמנם בתי הדין מכירים בכך שהליכי הייעוץ והבדיקות טרם טיפולי הפוריות כבר נכללים במניין הזמן להגנה שמקנה חוק עבודת נשים מפני פיטורים, הרי שגם ההפסקות השכיחות בין הטיפולים נכללות בו גם כן.
"אם הליך של ייעוץ ובדיקות מהווה תחילת הטיפול – לצורך ההגנה שבחוק – אין שום הצדקה שלא לראות בו ככזה, לצורך 'הפסקת הטיפול'" כתבה בהקשר זה.
כלומר, המסקנה היא שרק הפסקה מוחלטת בטיפולים ולאחריה פתיחה בטיפולי פוריות חדשים יכולה לעצור את "מרוץ הזמנים" שקובע החוק. אלא שבאישור הרפואי שניתן למערערת עבור תקופת ההפסקה נכתב שהיא הייתה ב"תהליך של בדיקות", ולא כי הפסיקה את הטיפולים לחלוטין.
לפיכך, משחלפו שנתיים מיום הייעוץ הראשון, המערערת כבר לא חסתה תחת ההגנה שבחוק עבודת נשים, כך שהממונה פעלה כחוק כשהחליטה שלא להתערב בפיטוריה. המערערת חויבה לשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 שקלים.
- ב"כ המערערת: רענן קריב, עו"ד דיני עבודה
- ב"כ המדינה: חן אדרי, מתמחה
- ב"כ המעסיקה: משרד עוה"ד נעמי לנדאו
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין