לפסק הדין בעניין עדי סימון בר נ' המוסד לביטוח לאומי
אם הסיעה את ילדיה לגן, ובדרכה חזרה לעבודה במשרד שבביתה, אירעה לה תאונת דרכים. הביטוח הלאומי דחה בקשה להכרה במקרה כתאונת עבודה, אולם ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעה שהגישה האם, ובפסיקה חדשנית קבע, כי בעידן המודרני לא ניתן להפלות בין מי שעובד בבית למי שעובד בחוץ.
אם לשני קטינים, עצמאית בתחום פיתוח תכניות לימוד, שעבדה ממשרד בביתה, טענה כי מדי בוקר נהגה להסיע את ילדיה לגן, ובשובה לביתה הייתה מתחילה את יום העבודה, אלא שבאחת הפעמים התנגש בה רכב בדרכה חזרה מהגן לעבודה, והיא נפגעה. לאחר שהביטוח הלאומי דחה את בקשתה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, היא הגישה נגדו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע.
התובעת טענה, כי עפ"י החוק, הסעת ילדים לגן בדרך לעבודה היא פעולה נלווית לעבודה, ומשכך התאונה הינה תאונת עבודה, וכל קביעה אחרת מהווה הפליית עובדים שמשרדם ממוקם בבית לעומת אלה שמשרדם ממוקם מחוצה לו. לחילופין טענה, כי בעת התאונה הייתה בעיצומה של שיחת טלפון מקצועית עם הממונה עליה, ולפיכך התרחשה התאונה תוך כדי ועקב העבודה.
הביטוח הלאומי טען מנגד, כי לא מדובר בתאונת עבודה, שכן תאונה במהלך הסעת ילדים לגן מהווה תאונת עבודה, אך ורק כשההורה נוסע למקום עבודה הממוקם מחוצה לביתו. עוד טען, כי שיחת הטלפון עם הממונה טרם התאונה, אינה נחשבת לעבודה.
זמנים מודרניים
השופט יוסף יוספי קיבל את התביעה כאמור, וקבע כי מדובר תאונת עבודה.
החוק, כך נפסק, קבע חריג המאפשר להכיר בתאונה שאירעה במסגרת הסעת ילדים לגנים בדרך לעבודה, כתאונת עבודה. נפסק, כי מעדויות התובעת והממונה עליה, אשר היו אמינות, עולה כי התובעת עבדה כעצמאית במקום עבודה מסודר, בשעות עבודה קבועות פחות או יותר, בחדר עבודה מיוחד בביתה, ובכל בוקר הייתה מסיעה את ילדיה לגן ובשובה לביתה מתחילה לעבוד, ולפיכך עונה המקרה על דרישות החוק.
"אנו חיים בעידן מודרני, בו הורים רבים, אבות ואמהות, עובדים מביתם. הדברים היו שונים בעבר... באותם זמנים, היה ברור כי הורה יוצא מבית בבוקר, מלווה את ילדו לגן, ואז נוסע למקום עבודתו, שהוא מפעל או משרד מסודר ורשמי", כתב השופט, "העיתים נשתנו, ואיתן חלו תמורות בדפוסי מקומות העבודה... כיום יכול הורה לעבוד מביתו... אם נקבע כי אותו הורה אינו מבוטח בעת שהוא מסיע את ילדו לגן הילדים בבוקר... אזי נפלה אותו לרעה ביחס להורים אחרים, אשר עובדים מחוץ לביתם."
הורה שמסיע את ילדו לגן, כך נקבע, ואחר כך נוסע לעבודה, זכאי לכל זכויות המבוטחים של המוסד לביטוח לאומי, וזאת בין אם המשרד בו הוא עובד נמצא בביתו, בבניין אחר, סמוך לבית או רחוק ממנו.
נפסק, כי פרשנות הביטוח הלאומי משמעותה התעלמות מתכלית החוק, שבמקרה זה הינה פשוטה- הורים רבים מסיעים את ילדיהם לגן בדרכם לעבודה, והם זכאים לכיסוי ביטוחי אם במסגרת זו אירעה להם תאונה.
לבסוף קבע השופט, כי לאור פסיקתו, אין צורך להוסיף לדון בטענה החלופית של התובעת באשר לשיחת הטלפון, אך ביקש לציין, כי לא הרחיב את גבולות הביטוח לו זכאי עובד, ולא קבע שעובד עצמאי מבוטח בכל שעות היממה ובכל מקום, אלא מדובר בקביעה ספציפית לגבי הסעת ילדים בדרך לעבודה, שנמצאת בבית העובד.
הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 3,000 שקל.
לפסק הדין בעניין עדי סימון בר נ' המוסד לביטוח לאומי
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.