ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין התנועה למען איכות השלטון ואח' נ' הרשות הארצית לענייני דתות ואח'
עד ליום זה ממש, עובדי המועצות הדתיות אינם כפופים לחוקי המשמעת שחלים על כל עובדי המדינה האחרים. בעקבות עתירותיהן של התנועה למען איכות השלטון והתנועה ליהדות מתקדמת, החליט בג"ץ לשים לכך סוף, והורה לממשלה לפעול להחלתם תוך 3 חודשים.
מזה כ-35 שנים מוסמכת הממשלה להחיל את חוק המשמעת וחוק המינויים על עובדי המועצות הדתיות, אולם ממשלות ישראל לא עשו כן לאורך השנים.
ככל הנוגע לחוק המשמעת, המשמעות הינה כי עובדי המועצות הדתיות, העוסקים במתן שירותי דת לציבור, ובהם רישום נישואים, פיקוח על כשרות ושחיטה, קבורה ומקוואות, אינם כפופים לדין משמעתי. כך, אם אחד העובדים סרח או התנהל שלא כראוי, אין למעסיקיו שום דרך לפעול נגדו ברמה המשמעתית.
באשר לחוק המנויים, מדובר במצב בו איוש משרות נותני שירותי הדת במועצות, אינו מבוצע תחת פיקוח ואינו כפוף לנהלים.
בשתי עתירות נפרדות שהגישו לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון והתנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד הרשות הארצית לענייני דתות, ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, המשרד לשירותי דת וממשלת ישראל, עלתה השאלה- כיצד זה שבניגוד ליתר עובדי המדינה, עובדי המועצות הדתיות אינם כפופים לחוק?
הפלייה והיעדר פיקוח
בעתירותיהן, ביקשו שתי העותרות להחיל את חוק המשמעת על עובדי המועצות הדתיות, ואילו התנועה לאיכות השלטון דרשה גם את החלתו של חוק המינויים.
לגבי חוק המשמעת, טענו העותרות כי העובדה שאינו חל על עובדי המועצות הדתיות משמעותה, לא רק הפלייה בין עובדי המגזר הציבורי אלא גם חוסר האפשרות לטפל כראוי בחשדות על אי סדרים והתנהלות בלתי תקינה במועצות הדתיות.
התנועה לאיכות השלטון הזכירה, כי הגישה את העתירה בשנת 2007, לאחר שלתדהמתה נודע לה כי תלונה בגין התנהלות בלתי תקינה של יו"ר המועצה הדתית בנתיבות לא ניתנת לטיפול, כי אין כל כלל משמעתי שחל על מקרה כזה.
בעניין חוק המינויים, טענה האחרונה, כי לא ייתכן שיתקבלו עובדי ציבור לעבודה ללא נהלים מסודרים ודרישות סף.
לאורך השנים הגישו המשיבים הודעות שונות בתגובה- באשר לחוק המשמעת הודיעו כי הם מתכוונים להסדירו, אלא שלאור חסרים בתקציב וחילוקי דעות, הוחלט בסופו של דבר להחילו באמצעות החלטת ממשלה 5128, באופן זמני בלבד.
לגבי חוק המינויים, עמדו המשיבים באופן חד-משמעי על כך שלא ניתן להחילו ויש צורך בהסדר חקיקתי חדש. בסופו של דבר, הודיעו על פרסום חמישה נהלים בחוזר מנכ"ל (פברואר 2013), הקובעים בין היתר, את דרך הגשת המכרזים ואיוש המשרות של עובדי המועצות הדתיות.
"מה מותר עובד מועצה דתית מכל עובדי המדינה?"
"יש להצר על כך שחלפו 35 שנה (!!!) מבלי שממשלות ישראל פעלו לאורך השנים להחלתו של הדין המשמעתי על המועצות הדתיות בהתאם לסמכותם...", כתב השופט יצחק עמית, ככל הנוגע לסוגיית חוק המשמעת.
אי-החלת הדין המשמעתי על עובדי המועצות המקומיות, אשר מטרתו לוודא את טוהר המידות שלהם והבטחת תפקודם התקין, מהווה חוסר סבירות קיצוני. הדבר, כך נקבע, פוגע באמון הציבור בעובדים, אותם הוא מממן מכיסו.
"תמיהה היא מה מותר עובד מועצה דתית מכל עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות עליהם חל הדין המשמעתי?", שאל השופט, והוסיף כי סחבת זו פוגעת גם בעקרון השוויון.
החלטת הממשלה, אשר תחומה לשנתיים בלבד ללא אפשרות הארכה אוטומטית ואינה מפרטת את כללי המשמעת להם יהיו כפופים העובדים, ואף אינה מיושמת היום בהיעדר תקציב, אינה נותנת מענה למחדל זה, קבע השופט וקיבל את העתירה בהקשר זה.
באשר לחוק המינויים נפסק, כי הנהלים שהותקנו, הגם שאינם תואמים לחלוטין את הליך המנויים בקרב יתר עובדי המגזר הציבורי, מספקים לעת עתה, שכן מדובר בעניין מורכב יותר שהגיע לראשונה להסדר מסוים רק עתה. לכן, קבע השופט, כי יש לתת לנהלים הזדמנות ולבחון לאורך תקופה את יישומם.
לפיכך, הוציא בג"ץ צו המורה לממשלה להחיל תוך 3 חודשים את חוק שירות המדינה (משמעת) ותקנותיו, על עובדי המועצות הדתיות. בנוסף, נקבע כי נהלי חוזר המנכ"ל יהוו בשלב הזה תחליף לחוק המינויים, כאשר על ממשלה לעשות את מירב המאמצים ליישום החוק במלואו.
המשיבים חויבו לשאת בשכר טרחה של 100 אלף שקל (50 אלף שקל לכל עותרת).
לפסק הדין בעניין התנועה למען איכות השלטון ואח' נ' הרשות הארצית לענייני דתות ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.