ניצחון התנועה למען איכות השלטון : החל מהיום יוחל דין משמעתי על מועצות דתיות.

השופט י' עמית:

           בעתירות שלפנינו מבקשות העותרות להחיל על עובדי המועצות הדתיות את כללי המינויים והמשמעת להם כפופים עובדי מדינה.

הרקע לעתירות והתשתית הנורמטיבית

1.        במדינת ישראל מצויות כ-130 מועצות דתיות הפועלות מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: חוק שירותי הדת) ומתוקצבות מכספי ממשלה ומכספי הרשויות המקומיות. עובדי המועצות הדתיות לעת הזו אינם ממונים על-פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן: חוק המינויים),ואינם כפופים לדין המשמעתי החל על עובדי מדינה מכוח חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק המשמעת). בעתירות שלפנינו מתבקש בית משפט זה להורות למשיבים להפעיל את סמכותם ולהחיל את חוק המינויים וחוק המשמעת על עובדי המועצות הדתיות.

           טרם נדון בטענות העותרים ובתגובת המשיבים ראוי לתאר בקצרה את התשתית הנורמטיבית הנוגעת לענייננו.

2.        בשנת 1975 נחתם הסכם קיבוצי בין עובדי המועצות הדתיות לבין ההסתדרות במסגרתו הוחלה על העובדים חוקת העבודה בשלטון המקומי. חוקת העבודה כללה בין היתר הוראות בנוגע לדין המשמעתי (פרק י"ג), אך מסיבות שונות שאינן נוגעות לענייננו, נושא הדין המשמעתי בחוקת העבודה לא הוחל על עובדי המועצות הדתיות. ביני לביני, הדין המשמעתי ברשויות המקומיות עוגן באופן סטטוטורי בעקבות חקיקת חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 (להלן: חוק המשמעת לרשויות מקומיות), שאף הוא לא הוחל על עובדי המועצות הדתיות.

3.        בשנת תשל"ח תוקן חוק שירותי הדת (תיקון מס' 2) במסגרתו התווסף סעיף מס' 13 לחוק שכותרתו "החלת הדינים של שירות המדינה על עובדי המועצות". לענייננו נוגעים סעיפים 13(א) ו-13(ג) לחוק, בעניין סמכות הממשלה להורות על החלת חוק המינויים וחוק המשמעת על עובדי המועצות הדתיות, כלהלן:

13.  (א)     השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה (להלן - ארגון העובדים) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והתקנות על פיו, יחולו כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שנתקבל לעבודה לפני נתינתה ונמצא בשירות המועצה ביום תחילת ההוראה.

[...]

(ג)   הממשלה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאית להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, והתקנות על פיו יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; ובלבד שבבואו למנות את חברי בית הדין, כאמור בסעיף 3 לאותו חוק, יתייעץ שר המשפטים עם השר במקום שר האוצר; השינויים יפורטו בהוראה.

(ד)   הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות, ויחולו על כלל המועצות.

           35 שנים חלפו מאז תיקון חוק שירותי הדת, וההחלטה על החלת חוק המשמעת וחוק המינויים על עובדי המועצות הדתיות טרם התקבלה. לא מותר לציין כי במהלך השנים הוחלו הוראותיו של חוק המשמעת על תאגידים סטטוטוריים ועל חברות ממשלתיות שונות כמו דואר ישראל.

4.        בשנת 2007 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירתה בנושא (בג"ץ 5436/07) ובשנת 2008 הוגשה עתירה דומה על ידי המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (בג"ץ 2959/08) והדיונים בעתירות אוחדו.

           לטענת העותרים, אי החלת חוק המשמעת על עובדי המועצות הדתיות יוצרת "ואקום" במגזר הציבורי בכל הנוגע להחלת דיני המשמעת, וקבוצה של אלפי עובדים במגזר הציבורי פועלת מבלי שכללי המשמעת חלים עליהם. מצב זה יוצר הפליה בין העובדים במגזר הציבורי, וחמור מכך, אינו מאפשר טיפול הולם בדיווחים על חשדות לאי סדרים והתנהלות לא תקינה במועצות הדתיות. על מנת לסבר את האוזן, נספר כי עתירתה של התנועה לאיכות השלטון באה בעקבות תלונה שהגישה התנועה בגין התנהלות בלתי תקינה של יו"ר המועצה הדתית בנתיבות, במהלכה נודע לעותרת כי אין לגורמים הרלבנטיים כלים משמעתיים לטפל במקרים מעין אלה.

           התנועה לאיכות השלטון עתרה גם להחלתו של חוק המינויים על עובדי המועצות הדתיות, באשר לטענתה, אין להותיר את הנושאים הקשורים לקבלת עובדים וקביעת דרישות סף לקבלה לעבודה, כתחום לא מוסדר.

תגובות המשיבים והודעות העדכון