בוטלה פשיטת רגל של בעל מכולת שהונה ניצולת שואה

חובו היחיד בסך 2.4 מיליון שקל נוצר עקב חיובו לשלם לנושה פיצויים לאחר שהשתמש בצ'קים וכרטיסי אשראי שלה במרמה במשך שנים

בית המשפט המחוזי מרכז ביטל הליך פשיטת רגל של בעל מכולת עם חוב של 2.4 מיליון שקל ונושה יחידה. מקורו של החוב בפסק דין שחייב אותו לפצות את הנושה, ניצולת שואה, בעקבות הונאה שביצע כלפיה במשך שנים ארוכות. החייב טען שהנושה לא יכולה לדרוש את ביטול ההליך לאחר ששיתפה בו פעולה, הגישה תביעת חוב והציעה פשרה, אך השופט מיכאל קרשן קיבל את עמדתה שהחוב אינו בר הפטר.

בספטמבר 2016 קיבל בית משפט השלום בתל אביב תביעה של הנושה נגד החייב, ונפסק כי עליו לשלם לה פיצויים של למעלה מ-2 מיליון שקלים. בפסק הדין נקבע מפורשות שהחייב נטל ממנה כספים שלא כדין ובמרמה במשך שנים ארוכות, במהלכן זייף את חתימתה על יותר מ-1,000 צ'קים ועשה שימוש בכרטיסי אשראי שלה ללא ידיעתה.

כחודש וחצי לאחר פסק הדין החייב כבר הגיש בקשה לצו כינוס נכסים. במאי 2019 בית המשפט אישר הסכמות בינו לבין הנאמן, החייב הוכרז כפושט רגל ואושרה תוכנית פירעון לפיה ישלם 300,000 שקל ויקבל הפטר.

אלא ששנה אחר כך קיבל בית המשפט העליון ערעור שהגישה הנושה, והחזיר את הדיון לבית משפט המחוזי על מנת יכריע בטענתה שהחוב נוצר במרמה ושלפי פקודת פשיטת הרגל אי אפשר לתת לחייב הפטר.

הנושה סיפרה שהיא ניצולת שואה שראתה את בעלה נרצח מול עיניה והחייב ניצל את חולשתה ונכותה הנפשית. היא הפנתה לקביעות בדבר מעשי המרמה וההונאה שלו בפסק הדין שחייב אותו לשלם לה פיצויים, וביקשה לבטל את פשיטת הרגל או לפחות להחריג מההפטר את החוב כלפיה.

החייב טען שיש לדחות את הבקשה. לדבריו, הנושה עצמה התנהלה במסגרת ההליך והגישה תביעות חוב והצעות פשרה, ולכן היא לא יכולה לדרוש לבטלו כעת.

הנאמן הצטרף לעמדת החייב. הוא סבר שמעשיו כפי שעולים מפסק הדין אינם עומדים ברף הגבוה של אי חוקיות, וביקש להשאיר את תוכנית הפירעון שנקבעה.

ב"כ כונס הנכסים הצטרף לעמדת הנושה לפיה יש להורות על ביטול ההליך.

מקרה מובהק של מרמה

השופט קרשן סבר שמדובר במקרה מובהק של מרמה ולכן לפי פקודת פשיטת הרגל אין מקום לתת לחייב הפטר.

הוא ציטט פסיקה של בית משפט העליון בנושא לפיה יש לבחון אם ביצירת החוב פעל החייב שלא בהגינות כלפי הנושים ואם צבירת החובות הייתה נגועה בחוסר תום לב או בפגיעה בתקנת הציבור.

על רקע שיקולים אלו קבע השופט שאין אפשרות להפטיר את החייב מהחוב. פסק הדין שניתן נגד החייב קבע שהוא נקט בדרכי מרמה מובהקות כלפי הנושה וגרף לכיסו כספים שאינם שייכים לו באופן מתמשך. אומנם הוא לא הורשע בפלילים, ציין השופט, אך זה רק אחד מהשיקולים שלא לתת הפטר ולא שיקול מכריע.

על כן הוא קבע שהחוב אינו בר הפטר, ביטל את ההליך והטיל על החייב הוצאות בסך 15,000 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין