בן ה-20, חרדי לשעבר, נתפס עם סמים ב-2012 ו-2014. הוא הודה בעבירות והורשע אך לנוכח ההליך השיקומי שעבר ונסיבותיו האישיות קיבל השופט אביטל חן את בקשתו לבטל את ההרשעה.
במרץ 2012 נתפס צעיר כבן 20 מחזיק חשיש במשקל של כ-37 גרם (כמות המוגדרת "לצריכה עצמית"). שנתיים לאחר מכן הוא נתפס מחזיק בסם קשה יותר מסוג MDMA במשקל העולה על רף הצריכה העצמית. בגין שתי העבירות הוגש נגדו כתב אישום והוא הודה בביצוען במסגרת עסקת טיעון.
לקראת הטיעונים לעונש הגיש שירות המבחן תסקיר בו נכתב כי מדובר בבחור רווק בעל השכלה תורנית, שנטל אחריות על ביצוע העבירות והסביר כי הרקע לשימוש בסמים היה חילוקי דעות בינו לבין הוריו בשל העובדה שאינו מקיים אורח חיים חרדי כפי שהיו רוצים.
שירות המבחן העריך שנתון זה, יחד עם העדר בשלות באישיותו גרר אחריו התדרדרות במצבו שהתבטאה גם בשימוש בסמים.
שירות המבחן כתב עוד כי ללא מעורבות טיפולית קיים סיכון לחזרה לשימוש בסמים והנאשם הופנה לטיפול במסגרת היחידה לטיפול בנפגעי סמים.
לפני כשלושה חודשים הגיש השירות תסקיר משלים שלפיו הצעיר מגיע לטיפול באופן מסודר ומוסר בדיקות שתן נקיות. השירות סיכם כי מאחר שכיום הצעיר מקיים אורח חיים תקין הכולל לימודים ותעסוקה ובשל גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, מומלץ להימנע מהרשעתו ולהשית עליו צו מבחן ושעות לתועלת הציבור.
על אף התסקיר החיובי המדינה ביקשה להטיל על הצעיר מאסר בפועל. היא התייחסה לחומרת מעשיו והדגישה שלא הוכח שייגרם לו נזק ממשי כתוצאה מהרשעה ויש להותירה על כנה.
מנגד, הסנגור ביקש לאמץ את המלצת השירות לביטול ההרשעה. הוא הדגיש את הדרך השיקומית שעבר הנאשם במשך למעלה משנתיים, את אורח החיים התקין שהוא מנהל כיום ואת הצלחתו בתחום התעסוקתי.
הסנגור הוסיף כי מאז ביצוע העבירות חל שינוי במדיניות ההעמדה לדין בעבירות סמים כך שכיום כלל לא היה מוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת החשיש. ביחס לתיק השני נטען כי מדובר בסמים שנרכשו לשימוש הצעיר וחבריו והוא לא התכוון לסחור בהם.
הסנגור גם הפנה לפסיקה שלפיה כשמדובר ב"בגירים צעירים" אין דרישה להוכיח נזק קונקרטי לפגיעה בסיכויי השיקום על מנת להימנע מהרשעתו.
בתחילת מסלול חייו
"אין צורך להכביר מילים בעניין חומרתן של העבירות והנזק שהן מסבות לחברה", כתב נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן, בפתח דבריו.
יחד עם זאת כתב השופט כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שנטל אחריות מלאה על מעשיו ושבמשך תקופה ארוכה מקיים אורח חיים תקין ושומר חוק. השופט ציין את הרקע לביצוע העבירות ואת ההליך השיקומי המשמעותי שעבר הנאשם המצדיקים לאפשר לו לפתוח דף חדש ונקי.
השופט הדגיש כי אמנם לא הוכח נזק קונקרטי שייגרם לנאשם עקב הרשעה אך בשל גילו הצעיר והעובדה שהוא בתחילת מסלול חייו "קיים קושי אינהרנטי להצביע על פגיעה תעסוקתית-קונקרטית".
בסיכומו של דבר ביטל השופט את הרשעת הנאשם והטיל עליו 300 שעות לתועלת הציבור והתחייבות כספית שלא לעבור עבירות סמים במשך שנה.
עו"ד ישראל מ. ילון העוסק בתחום הפלילי מציין שניתן למצוא בגזר הדין הדהוד לרחשי התקופה ולקולות ההולכים וגוברים הקוראים להתיר בחוק שימוש בסמים קלים לצריכה עצמית. לדבריו, בתי המשפט אינם מבטלים בקלות הרשעות נאשמים, במיוחד כשלא הוכח נזק קונקרטי כתוצאה מההרשעה, ופסק הדין מעיד על שינוי מסוים ביחסו של בית המשפט לעבירות הסמים הקלות ותפיסתן בחומרה פחותה מבעבר.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין