באופן חריג תושבת גן יבנה הצליחה להביא לביטול הפקעת שטח ששייך לה. השטח הופקע לפני עשרות שנים ומאז הרשות לא החלה בביצוע תכנית כלשהי
השופטת יעל טויסטר ישראל קיבלה לאחרונה עתירה שהגישה תושבת גן יבנה נגד המועצה, שהפקיעה ממנה שטח לפני 32 שנה. השופטת קבעה ששיהוי קיצוני במימוש מטרת ההפקעה מצדיק את ביטולה. היא דחתה את טענת המועצה כי ביטול ההפקעה יפגע באינטרס הציבורי ואף קבעה שסלילת דרך שנעשתה בסמוך לאחר הגשת העתירה לא מחפה על חוסר המעש הארוך.
השטח המופקע הוא חלק מחלקה שנמצאת בגן יבנה ובה גרה העותרת.
באוקטובר 1989 פורסמה תכנית מתאר מקומית שמייעדת שטחים לצורכי ציבור לטובת המועצה המקומית גן יבנה, ובכללם את השטח של העותרת. תקנון התכנית קבע כי השטחים לצורכי ציבור יופקעו ויירשמו על שם הרשות המקומית.
האישה טענה כי המועצה זנחה את המטרה הציבורית והצורך במקרקעין המופקעים, נוכח הזמן שחלף ממועד ההפקעה והעדר פעולות אופרטיביות למימוש מטרת ההפקעה.
לדבריה, המתחם נמצא במצב מוזנח מבלי שנתממשו בו הייעודים הציבוריים שנקבעו בתכנית וחלף פרק זמן בלתי סביר המחייב את ביטול ההפקעה.
ֿהיא הדגישה שבהתאם לדין ההפקעה חייבת להיות לצורך ציבורי מסוים ומוגדר, ולא די במטרה מעורפלת.
עוד לדבריה, ההפקעה הסבה לה נזק ממשי ופגיעה קשה הן מההיבט הכלכלי, שכן השטח הופקע בכפייה מבלי שהוועדה המקומית שילמה או הציעה לשלם לעותרת או לבעלה המנוח פיצוי כלשהו, והן מההיבט הרגשי. העותרת, אלמנה מבוגרת (כבת 86 שנים), כתבה שהיא רואה מזה עשרות שנים את השטח שנלקח ממנה בכפייה, "בשל צורך ציבורי דחוף ומידי", עומד שומם ועזוב.
המועצה המקומית טענה מצידה כי חרף הזמן הרב שחלף, אין כל אינדיקציה לזניחת מטרת ההפקעה. לדבריה, תכנון אורבני מחייב שמירת עתודות למטרות ציבוריות נדרשות, גם אם לא לטווח הקרוב.
היא הוסיפה שהשטח הוא חלק ממתחם שלם שהופקע וביטול ההפקעה יוביל לפגיעה באינטרס הציבורי. היא טענה כי במשך השנים ביצעה מספר פעולות לקידום התכנית ובין היתר סלילת דרך, וכי ביטול ההפקעה יפגע ברצף התכנוני.
אין צורך קונקרטי
השופטת יעל טויסטר ישראלי קיבלה את העתירה. היא הבהירה כי ביטול הפקעה הוא צעד חריג, דרסטי ומרחיק לכת. ואולם, לפי הפסיקה שיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה עשוי להקים עילה לביטול ההפקעה.
עוד ציינה השופטת שהשטח נשוא העתירה הוא חלק ממתחם של כ-12 דונם שהופקעו לטובת הקמת מבני ציבור, סלילת דרכים ופיתוח שטח ציבורי פתוח.
בתוך כך היא ציינה כי סלילת הדרך וקידום פיתוח השטח הציבורי החלו רק חודשים לאחר הגשת העתירה. "לא ניתן להתנתק מתחושה קשה כי המהלך לא היה מתוכנן מראש", וכי הרשות ביקשה לבצע פעולה זריזה בשביל לקבוע עובדות בשטח בניסיון לרפא את חוסר המעש הארוך.
מעבר לכך היא קבעה כי לא די בסלילת הדרך שיש בה כדי ליצור גישה לשטח המופקע כדי להעיד על מימוש מטרת ההפקעה. בשטח עצמו לא קודמו מטרות ההפקעה באופן כלשהו והמועצה לא הראתה כי בוצעו חשיבה או תכנון למימוש התכנית.
השופטת כתבה שהתנהלות המועצה מעידה על זניחת מטרת ההפקעה והיא הפרה את חובתה לפעול בשקידה הראויה ובהגינות לממש את המטרה שלשמה הופקעו המקרקעין.
למעשה, גם כיום אין למועצה כל מענה לשאלה מהו הצורך הקונקרטי בשטח הציבורי הפתוח המיועד. השופטת הדגישה שאי אפשר לטעון לפגיעה ברצף תכנוני כשאין תכנון.
לפיכך היא הורתה על החזרת השטח לעותרת וחייבה את המועצה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד מ' קמר
- ב"כ המועצה: עו"ד ש׳ קולקר
עו״ד אבידע שדה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין