3 שנים לאחר שניתן צו קיום לצוואת האם, שלפיה אחת מבנותיה יורשת את המשק, פנתה בת אחרת בבקשה לבטלו. בית המשפט לא מצא הצדקה לשיהוי המשמעותי
השופטת פאני גילת כהן דחתה לאחרונה בקשה של אישה לבטל צו קיום שניתן לצוואת אמה ב-2018. הבקשה הוגשה לאחר שאחותה של המבקשת, שזכתה במשק של האם, כבר פעלה למימוש הצוואה ורשמה את המשק על שמה. המבקשת טענה שגילתה שהצוואה מזויפת רק ב-2020 אך לא הצליחה להסביר מדוע המתינה חודשים ארוכים עד להגשת הבקשה.
במאי 2018 התכנסו שישה אחים במשרד עורך דין וחתמו על מסמך שלפיו הם מסכימים לצו קיום צוואה אחר עיזבון אמם ולרישום הנחלה על שם אחת האחיות. במסמך נכתב כי האחים מודעים לקיומה של צוואת האם מ-2013 שלפיה מלוא זכויותיה במשק במושב יונחלו לאחותם, וכי הם מסכימים לקבוע בה.
בהמשך לכך, ביולי 2018, ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה צו לקיום צוואת האם ובסמוך לאחר מכן נרשמו הזכויות במשק על שם האחות.
ואולם, חלק מהאחים ממאנים להשלים עם התוצאה. מאז חודש מרץ 2020 מנוהלים הליכים שונים בבית המשפט למשפחה סביב הזכויות במשק. כך למשל, אחד האחים הגיש תביעה שלפיה יש לו זכויות במשק מכוח מינויו כבן ממשיך. תביעה נוספת הוגשה על ידי האחות הזוכה לפינוי אחיה מהנחלה.
בנוסף, בחודש מאי 2021, בחלוף כ-3 שנים מהמועד בו ניתן צו קיום הצוואה ובחלוף כשנה מאז נפתחו ההליכים בין האחים, פנתה אחת האחיות בבקשה לבטל את צו קיום הצוואה.
היא טענה כי כאשר חתמה על כתב הוויתור סברה שמדובר בהסכמה לחלוקת פירות המשק בין האחים. לאחר שהתגלה לה דבר התרמית, היא פנתה לעורך הדין ודרשה לבטל את הסכמתה למתן צו קיום הצוואה.
היא הוסיפה כי באותה עת הייתה נתונה בהליך של טיפול כימותרפי ותחת השפעה של קנאביס רפואי, ולכן לא הייתה מודעת לטיב המסמך עליו חתמה.
לדבריה, רק אחרי שהאחות הזוכה החלה לפעול על פי הצוואה, נודע לה אודותיה. היא הוסיפה כי בינואר 2020 נודע לה שמדובר בצוואה מזויפת.
האחות שזכתה במשק התנגדה לבקשה, בין היתר, בשל השיהוי שבהגשתה.
נוסח תמציתי וברור
השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת קבעה כי אין הצדקה לשיהוי הניכר בו נקטה המבקשת.
היא ציינה שכתב הוויתור נחתם כחודשיים לפני שניתן צו קיום הצוואה, והצו ניתן בין היתר בהסתמך עליו. בנסיבות אלה, אין זה מתקבל על הדעת שהמבקשת לא ידעה על קיומו של הצו.
השופטת הדגישה שכתב הוויתור נוסח באופן תמציתי וברור ובלשון פשוטה, כך שטענת המבקשת לפיה לא הבינה את תכנו אינה הגיונית. היא גם הזכירה את החזקה שלפיה חתימת אדם על מסמך משפטי מלמדת שהוא קרא אותו והסכים לתוכנו.
השופטת הוסיפה כי המבקשת לא הוכיחה בראיות של ממש שבתקופה בה נחתם כתב הוויתור היא לא הייתה כשירה. בכל מקרה, מאז שנת 2018 עת קיבלה טיפול כימותרפי, ועד למועד בו נפתחו ההליכים המשפטיים בעניין הזכויות במשק, חלפה תקופה לא מבוטלת של כשנתיים.
עוד ציינה השופטת כי מהחלטת הרשם לענייני ירושה עולה בבירור, כי המבקשת ביקשה לעיין בתיק כבר בינואר 2020. למרות זאת, היא פנתה בבקשה לביטול הצו רק בחלוף כ-16 חודשים מאז.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד יאן קרומין
- ב"כ המשיבה 1: עו"ד מירית שיר אלימלך
- ב"כ המשיב 2: עו"ד יורם דהאן
עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין