המנוחה השאירה את כל הנדל״ן לאחת מבנותיה שגרה עמה. את יתר הרכוש ציוותה לשמונה ילדים אחרים. הילדים שנושלו טענו שהאם לא הייתה כשירה והופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת אך הטענות נדחו
השופט פליקס גורודצקי דחה לאחרונה התנגדות לצוואה שהותירה אישה שנפטרה לפני כשנתיים. המנוחה ערכה צוואה בה השאירה את דירת המגורים שלה לבתה ואת יתר הרכוש לחמישה ילדים אחרים. לאחר מכן תיקנה את הצוואה והורתה שיתר הרכוש יעבור לשמונה ילדים. שלושת הילדים שלא קיבלו דבר טענו כי הבת שזכתה בנדל״ן ניתקה את האם מהסובבים וניצלה אותה, אך השופט לא מצא לכך בסיס בראיות.
למנוחה, שנפטרה ב-2020, נולדו שנים עשר ילדים. במסגרת הצוואה שנערכה ב-2008 היא ציוותה את כל זכויותיה בדירת המגורים שלה ואת כל הזכויות בכל דירה שתהיה בבעלותה לאחת מבנותיה. את יתר הרכוש ציוותה לחמישה מילדיה ששמותיהם פורטו בצוואה. במסגרת תיקון לצוואה מ-2012 היא כתבה שיתר הרכוש יעבור לשמונה מילדיה והוסיפה שמות של שלושה ילדים. את הסעיף בעניין הדירות היא לא שינתה.
את ההתנגדות לצוואה הגישו שתי בנות שנושלו וכן ילדיו של בן נוסף שנושל ונפטר. לטענתם, המנוחה לא הייתה כשירה מנטלית ורפואית, ולא הבינה את הצוואה. לדבריהם, המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב וגם אם היו מקריאים לה את הצוואה היא לא הייתה מבינה את תוכנה ומשמעותה.
המתנגדים הדגישו שהמנוחה מעולם לא אמרה כי היא מבקשת ליצור אפליה, אלא להיפך, הרבתה לומר שהיא רוצה שהכול יתחלק באופן שווה.
עוד לדבריהם, המנוחה לא שמעה כלל, מה שפגע קשות בהבנתה את הסובבים אותה. הם ציינו שהיה לאם מכשיר שמיעה שבלעדיו היא הייתה חסרת אונים, והבת שזכתה בדירות גרה עמה ושללה ממנה את השימוש במכשיר מעת לעת.
הבת שזכתה בדירות ובת נוספת הגיבו להתנגדות וביקשו לקיים את הצוואה. הן ציינו שהמנוחה פנתה לעמותה שמעניקה סיוע משפטי וערכה שם את הצוואה באמצעות עורכי דין. לדבריהן, המנוחה הייתה אישה צלולה שעמדה על דעתה וידעה לעשות זאת בבירור ובעצמאות מוחלטת. הן הסבירו שהמתנגדים לא היו בקשר טוב עם המנוחה ואף לא הזמינו אותה לשמחות בשנים הרלוונטיות.
הגיעה לבדה
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים דחה את ההתנגדות. הוא ציין שקיימת תשתית ראייתית משמעותית המצביעה על עצמאותה של המנוחה. כך, עורכת דין שייצגה את המנוחה החל משנת 2008 ואילך, על פני שנים ארוכות, העידה כי היא הגיעה למשרדה לעיתים לבדה ולעיתים עם אחת מבנותיה. כל זה נמשך עד לשנת 2015-2016.
כמו כן, אחת מעובדות העמותה שבה נערכה הצוואה זיהתה את חתימתה על גבי המסמך ואין כל אינדיקציה שהמנוחה הגיעה בליווי מאן דהוא.
עוד קבע השופט שלא הוכח שהמנוחה נותקה מקשר עם ילדיה האחרים ואין בסיס לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת.
כמו כן לקביעתו, הראיות והמסמכים הרפואיים מובילים למסקנה שהמנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה ואת התיקון לצוואה.
השופט הבהיר כי אמנם באחת מהמסמכים הרפואיים צוין שהמנוחה סבלה מדיכאון אך לפי הפסיקה דיכאון שאינו גורם לשיבוש הליכי חשיבה אינו טעם לפסילת צוואה.
ביחס לטענה כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב כתב השופט כי היא נטענה ללא כל פירוט וסותרת את הצהרת המנוחה בתיקון לצוואה שלפיה היא קראה את התיקון בעצמה.
עוד הזכיר השופט את הפסיקה שלפיה יש לכבד את רצונו של אדם בצוואתו ״ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח ואף אכזרי ככל שיהיה".
המתנגדים חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל.
- ב״כ המבקשת: עו"ד דניאל פרידנברג, עו"ד הופמן
- ב״כ המתנגדים 1-2: עו"ד רן בסה
עו״ד שלומית לב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין