בגלל "מעשה כיעור" – הבעל יוכל לשאת אישה שנייה

בפסק דין שפורסם באחרונה נימק בית הדין הרבני הגדול את ההיתר בכך שהאישה קיימה יחסים עם גבר אחר ובהיעדר תקווה שבני הזוג ישובו לחיות יחד.

בני הזוג נישאו ב-1998 והביאו לעולם בן משותף. לפני למעלה מתשע שנים הבעל עזב את הבית ומאז הצדדים פרודים ומנהלים מערכות משפטיות קשות ומרות האחד כנגד השני.

לייעוץ בתחום: 

עורך דין משפחה

ב-2008 קיבל בית הדין הרבני תביעת גירושין שהגיש הבעל וקבע כי על הצדדים להתגרש. האישה סירבה לקבל את הגט והגישה מצדה תביעה לשלום בית.

התביעה נדחתה אך ב-2011 האישה הגישה תביעה נוספת לקבלת כתובתה. בין לבין ומסגרת הליך פלילי שנפתח נגדה היא הורשעה בעבירת אלימות כלפי הבעל וחויבה בקנס כספי ובמאסר על תנאי.

בית הדין דחה את תביעת הכתובה לאחר שקבע כי האישה הכתה את בעלה וביצעה "מעשה כיעור ביותר" (קיימה יחסים עם גבר אחר) – עילות מוכרות לשלילת כתובה. 

בנסיבות אלה תבע הבעל מועד לסידור הגט. הגט המיוחל לא ניתן בשל סירוב האישה ולכן ביקש הבעל להתיר לו לשאת אישה נוספת.

לפני כשנתיים קיבל בית הדין הרבני בחיפה את הבקשה. בית הדין התרשם שסירובה של האישה לא נובע מכך שהיא אוהבת את בעלה ומעוניינת בחיים משותפים עמו, אלא מחוסר יכולתה להרפות ממנו.

עוד נפסק כי מכיוון שבני הזוג הם מעדות המזרח לא חל עליהם חרם דרבנו גרשום (האוסר לשאת אישה שנייה), וחרם זה ממילא לא חל במקרה הנוכחי בו האישה הכתה את הבעל ועשתה מעשי כיעור.

על  פסק דין זה הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

"תמות נפשי עם פלישתים"

הדיינים הרב א' אהרן כץ, הרב אליעזר איגרא והרב יעקב זמיר הבהירו כי על פי ההלכה חרם דרבנו גרשום האוסר לכפות גט על אישה לא חל במקרים בהם האישה נתפסה ב"מעשה כיעור".

הם הוסיפו כי על פי חלק מהפוסקים, חרם דרבנו גרשום שלא לגרש אישה בעל כורחה חמור מהחרם שלא לשאת אישה שנייה. בנסיבות אלה, כתבו הדיינים, מאחר שהבעל יכול היה לגרש את אשתו בעל כורחה, מקל וחומר ניתן להתיר לו לשאת אישה שנייה.

הדיינים הוסיפו כי אין גם חשש שהבעל ימצא את עצמו מחויב לשתי נשים מכיוון שהצדדים פרודים זמן רב מאוד וניכר כי החלטתו שלא לשוב ולחיות עם אשתו היא סופית.

עוד לדבריהם, כשמדובר באישה שקיימה יחסים עם גבר אחר ומסרבת במשך שנים לקבל את גטה, אין למנוע מהבעל להמשיך את חייו ולהינשא בשנית. כמו כן, מההליכים המשפטיים המרובים ניכר כי הצדדים אינם יכולים לחיות חיים משותפים ונראה כי ההסבר היחידי לסירוב האישה להתגרש נובע מנקמנות גרידא, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".

הדיינים סיכמו כי יש לשים גבול למסכת המאבקים הממושכת ולאפשר לבעל, וגם לאישה, לפתוח דף חדש בחייהם.

בסיכומו של דבר דחו הדיינים את הערעור והשאירו על כנו את פסק הדין המתיר לבעל לשאת אישה שנייה.

• ב"כ המערערת: לא צוין
• ב"כ המשיב: עו"ד זאב הבר

* עורכת דין מורן בריק מילר עוסקת בדיני משפחה

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.