לפסק הדין בעניין ודים ליבשיץ ואח' נ' שר הפנים ואח'
גבר יהודי נשוי, המתגורר בגרמניה, ניהל מערכת יחסים מחוץ לנישואין עם אישה אוקראינית ונולדו להם שני ילדים, אחד מהם מתמודד עם מחלת הסרטן. על מנת לקבל טיפול רפואי וגמלת נכות, ביקשו הגבר, האישה וילדיהם, לקבל אשרת עלייה. מדוע בג"ץ דחה את העתירה?
גבר יהודי נשוי, המתגורר בגרמניה עם אשתו ובנם המשותף, ניהל מערכת יחסים מחוץ לנישואין עם אישה אחרת, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר שאחד הילדים חלה בסרטן, הגיעה האישה, ילידת אוקראינה, לישראל יחד עם שלושת ילדיה, במסגרת תיירות מרפא.
החל משנת 2010, השנה בה הגיעה לקבלת הטיפול ועד היום, שוהה האישה עם שלושת ילדיה בישראל לאחר שניתן להם רישיון ישיבה זמני מטעמים הומניטאריים.
בשנת 2011 הגישו האישה ואבי הילד - אותו יהודי נשוי, בקשה לאזרחות ישראלית עבורם ועבור ילדיהם. את בקשתם ביססו על חוק השבות, לנוכח יהדותו של הגבר. בקשתם נדחתה מהטעם שהגבר אינו מתכוון להשתקע בישראל או לעזוב את אשתו לטובת פילגשו.
משכך, ובניסיון להציל את חיי בנם המשותף, הגישו האישה והגבר עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים ורשות האוכלוסין.
העותרים טענו כי העותר זכאי לעלות ארצה בהיותו יהודי, וכך גם בת זוגו וילדיה. לדבריהם, הגם שהאישה וילדיה יושבים בישראל כדין מתוקף רישיון הישיבה, בנם החולה לא יוכל לקבל קצבת נכות עד שלא יקבל אזרחות ישראלית.
שר הפנים ומנהל מנהל האוכלוסין ביקשו לדחות את העתירה. לטענתם, העותר אינו מתכוון באמת להשתקע בארץ ולכן אינו זכאי למעמד. משכך, גם ילדיו לא זכאים לכך. עוד נטען, כי העותרת אינה זכאית לרישיון ישיבה, שכן לא ניתן לראותה כבת זוגו של הגבר היהודי, אשר חיי הנישואין שלו שרירים וקיימים.
לא רוצים להשתקע בישראל
בפסק דינו, ציין השופט נועם סולברג, כי תנאי מקדמי לקבלת אשרת עלייה לפי חוק השבות, הוא רצון להשתקע בארץ. השופט התרשם כי הצהרת העותר בעניין אינה רצינית, משום שבחר לקשור גורלו עם אשתו על אדמת גרמניה, ולא עם העותרת על אדמת ישראל.
על פי חוק השבות, הוסיף השופט, ניתן היה להעניק זכאות למעמד בישראל לעותרת וילדיה רק אם הייתה מוכיחה כי היא מנהלת מערכת יחסים עם הגבר היהודי, אבי שניים מהם, באופן כן ואמיתי.
משהדבר לא הוכח, כאמור, אין מקום להתערב בהחלטת מנהל האוכלוסין. הילדים הקטנים, בניו של האב היהודי, הדגיש השופט, תלויים בהוריהם בעניין זה עד לבגרותם.
בסוף פסק דינו, מתח השופט ביקורת על העותרים, אשר ניהלו מלחמת התשה שלא לצורך מול המשיבים, אף שהוענק לעותרת וילדיה רישיון ישיבה, גם אם זמני.
השופטים סלים ג'ובראן ומרים נאור הצטרפו לקביעה פה אחד. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד מתן חודורוב העוסק, בין היתר, במשפט מנהלי ועובדים זרים מדגיש כי פסיקת ביהמ"ש תואמת את ההלכה הפסוקה הקובעת חד-משמעית, כי מעמד של עולה יינתן למי שמוכיח כי הוא רוצה להשתקע בארץ ומתכוון להעתיק אליה את מרכז חייו.
לכן, לדעתו של עו"ד חודורוב מדובר בפסיקה צודקת. "יש לזכור, שבמקרה זה הפעיל משרד הפנים שיקול דעת ראוי, כאשר נתן לילדים, בהם הילד החולה, מעמד ארעי שיתחדש מעת לעת, עד שיגיעו לגיל 18, ואף העניק רישיון עבודה לאמם".
לפסק הדין בעניין ודים ליבשיץ ואח' נ' שר הפנים ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר השפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.