לפסק הדין בעניין אסותא ואח' נ' שר הבריאות ואח'
הנחיית משרד הבריאות משנת 2011, אשר ביטלה כליל את זכאותן של נשים המבצעות בדיקת מי שפיר אצל רופא פרטי, לקבל החזר מהמדינה או מקופות החולים, קוממה את בית החולים אסותא וההסתדרות הרפואית, והם עתרו לביטולה. בג"ץ קבע כי מדובר בהנחיה שתואמת את המדיניות הכלכלית-חברתית של השלטון, ולא ניתן להתערב בה.
בספטמבר 2011 הפיץ משרד הבריאות הנחיה חדשה בנוגע לזכאות נשים בהריון (בד"כ נשים בנות 35 ומעלה או נשים מתחת לגיל 35 שנמצאות בסיכון) למימון בדיקת מי שפיר.
ההנחיה קובעת, כי החל מאוקטובר 2011 משרד הבריאות יממן את הבדיקה למטופלות שביצעו אותה במוסדות הפרטיים, רק אם אלו יתחייבו שלא לגבות מהן תשלום נוסף בגין שדרוג הבדיקה, בעיקר בדרך של בחירת רופא מסוים, לפי רצונן.
הנחיה זו שינתה נוהג ישן, על פיו, תמורת תשלום נוסף, יכלו המטופלות לשדרג את הבדיקה, כאשר את החלק הבסיסי מממנות המדינה או קופות החולים. ההנחיה החדשה, לעומת זאת, קובעת כי אישה שמבקשת לשדרג את הבדיקה, תישא בכל העלות לבדה.
שינוי זה הביא את בית החולים אסותא וההסתדרות הרפואית בישראל, כמו גם מספר רופאים פרטיים ומטופלות שטענו כי ההנחיה פוגעת בהם, להגיש עתירה לביטולה.
העותרים טענו בין היתר, כי מדובר בשינוי הסדר שנהג כ 30 שנה, בחוסר סמכות. נטען, כי מכיוון שמדובר בבדיקה חשובה ומסוכנת, נשים רבות מעדיפות שתתבצע על ידי הרופא המטפל שלהן, ולא על ידי רופא אקראי, אולם כעת, בחירה כזו תעלה להן בהפסד המימון.
משרד הבריאות טען מנגד, כי מדובר בהנחיה סבירה וראויה, שמטרתה לתקן עיוות שערבב את מימון הרפואה הציבורית עם רכישת שירותי בריאות פרטיים, שאינם מפוקחים ולעיתים נגבים בגינם מהציבור סכומים ניכרים.
בג"ץ לא מעצב מדיניות
השופט יצחק עמית דחה את העתירות. השופט הסביר, כי 'שיטת השובר' על פיה נהג ההסדר הקודם, הממירה את הזכות למימון ציבורי בערך הכספי שלה (המבוטח מקבל את השירות מהרפואה הפרטית ומזדכה על הכספים שהיה עולה השירות ברפואה הציבורית), הוא עניין של מדיניות כלכלית-חברתית עליה מחליט השלטון ולא בית המשפט.
במקרה שלנו, קבע השופט, כי מדובר בהנחיה התואמת את המדיניות שהתווה חוק הבריאות, על פיה, המדינה ו/או קופות החולים מחויבות להעניק למבוטחים שירותי בריאות במוסדותיהן, אך אינן מחויבת להחזיר כסף אם המבוטח בחר לקבלם ברפואה הפרטית.
מאחר שאין כל פגם משפטי בהנחיה, ובית המשפט אינו מעצב את המדיניות של השלטון, נקבע כי אין כל הצדקה להתערב בה. הוצאות לא נפסקו.
עו"ד מעיין נוסל, העוסקת בתחום החוקתי-מנהלי, מסכימה עם הקביעה. לדבריה "אין פה שאלת חוקיות כי אם שאלת מדיניות. זהו שורשו של המשפט המנהלי- אין מקום להתערב אלא בשאלות חוקיות, ומכאן שפסק הדין ממצה וצודק".
היא מוסיפה, כי "ייתכן כי בפסק הדין יש דווקא משום סיוע למטופלות, בכך שהמחירים ברפואה הפרטית לא ירקיעו שחקים רק בשל 'שיטת הקופון' המתוארת בפסק הדין".
לפסק הדין בעניין אסותא ואח' נ' שר הבריאות ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.