להחלטה בעניין יפרח נ' צ'רלטון בע"מ
האם תובע שמבסס את תביעתו על חוזה באנגלית מחויב להגיש את החוזה מתורגם נוטריונית? האם ביהמ"ש רשאי לדחות בקשת הנתבע לתרגום המסמך, רק מכיוון שבישראל "כולם מדברים אנגלית"? סוגיה זו התעוררה במסגרת תביעה להפרת זכויות יוצרים שהגיש גוף השידור "צ'רלטון" מכח הסכם שחתם עם אופ"א.
חברת צ'רלטון היא גוף השידור האמון על שידורם של אירועי ספורט בערוצי הספורט 1 ו-2 בכבלים ובלוויין. ככזו, החברה חתומה על הסכמים עם גופים המקנים לה את זכויות היוצרים בשידורי ספורט שונים, בהם אופ"א (איחוד התאגדויות הכדורגל האירופאית).
בתחילת השנה, הגישה צ'רלטון תביעה נגד אלי יפרח, בעל פאב בחיפה, שלטענתה הפר את זכויות היוצרים שלה מכח ההסכם עם אופ"א ושידר משחקים שלה יש עליהם בלעדיות. על אף שהתביעה נסמכת על האמור בהסכם, היא לא הגישה אותו לבית המשפט. זאת, גם לאחר שהשופט הורתה לה לעשות כן.
לימים, היא הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שכל אזכור של ההסכם עם אופ"א יימחק בו. אלא שהשופטת הדסה אסיף מבית משפט השלום בחדרה, דחתה את בקשתה. רק משום כך, הסכימה צ'רלטון להגיש את ההסכם, שנכתב באנגלית ומשתרע על פני 300 עמודים, לעיונם של ביהמ"ש והנתבע.
את ההסכם המשפטי עב הכרס, שכל כולו באנגלית, ביקש הנתבע לתרגם לעברית. הוא הגיש לבית המשפט בקשה לחייב את צ'רלטון להגיש את ההסכם מתורגם בידי נוטריון. צ'רלטון התנגדה, בטענה שאין כל צורך בכך, כיוון שהאנגלית היא שפה שגורה בפי ישראלים.
אם לא יתורגם יצוצו מחלוקות
השופטת אסיף קיבלה את בקשת הנתבע וחייבה את צ'רלטון להגיש לא סתם תרגום עצמאי של ההסכם, אלא תרגום המאושר בידי נוטריון.
השופטת הזכירה לצ'רלטון שהשפה האנגלית פסקה להיות שפה רשמית בישראל עוד ב-1948 וציינה שלפיכך דחיית בקשת הנתבע תהווה הפליה פסולה.
לפי השופטת, חוקים רבים מחייבים תרגום מסמכים והחלטות מאנגלית לעברית, כך למשל, במסגרת תביעות להחזרת ילדים ובקשת לרישום פטנט, שעל אף שדווקא נהוג להגיש אותן באנגלית, רשם הפטנטים עומד על כך שיוגשו עם תרגום לעברית.
השופטת קבעה, כי גם העובדה שמדובר במסמך מהותי לתביעה מצדיקה את קבלת הבקשה.
"אמנם, השפה האנגלית שגורה בפי בית המשפט, וניתן להניח כי כך גם בפי הצדדים, ואולם מן הראוי לתרגמו - כאשר מדובר במסמך שהנו נדבך עיקרי בטענות התובעת, המנוסח בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. ובעיקר כאשר המסמך הנו מסמך משפטי סבוך עתיר עמודים, שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים המוזכרים בו וכאשר קריאתו באנגלית עלולה להוות נטל מכביד ובלתי סביר", כתבה השופטת והורתה לצ'רלטון להגיש תרגום נוטריוני של ההסכם עם אופ"א תוך 30 יום.
עו"ד דוד ידיד העוסק בליטיגיציה וליווי משפטי לחברות, מסכים עם ביהמ"ש: "ככל שצד להליך עומד על כך שמסמך באנגלית יתורגם לשפה העברית, הרי שיש לתרגמו כדין, בצירוף אישור נוטריוני לנכונות התרגום, קל וחומר כאשר אין מדובר במסמך זניח".
עם זאת, הוא מציין שמנסיונו, מרבית השופטים מקבלים מסמכים באנגלית ללא צורך בתרגום או לכל היותר בתרגום 'רגיל', כלומר, ללא אישור נוטריוני.
- ב"כ התובעת: עו"ד דן ווסטרייך ממשרד כצנלסון-להב
- ב"כ הנתבע: עו"ד חנה גרופר-שגיא
להחלטה בעניין יפרח נ' צ'רלטון בע"מ
*עו"ד ונוטריון דוד ידיד עוסק בדיני מקרקעין, ליטיגציה וליווי משפטי לחברות
**המגיב לא ייצג בתיק
למדור: סדר דין אזרחי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין