אם סירבה לזמני שהות אצל האב באשקלון: "זה אזור לחימה"

בית המשפט קבע כי הסיכון בעיר המגורים של האם לא מאוד שונה וייתכן שעמדתה נובעת משיקולים זרים

השופט בן שלו מבית המשפט למשפחה בקריית גת הורה לאם לאפשר זמני שהות של בנה הפעוט עם אביו באשקלון, חרף המצב הביטחוני בעיר.

ההורים פרודים ובהתאם להסכם ביניהם הפעוט מתגורר עם האם בקריית גת ושוהה אצל האב באשקלון פעמיים בשבוע ללא לינה, ואחת לשבועיים לן אצלו בסוף השבוע. כך לפחות היה עד פרוץ המלחמה ומצב החירום.

בבקשה שהגיש האב לשמירת המצב הקיים הוא ציין שמאז תחילת המלחמה האם לא מאפשרת לו לקחת את הפעוט לחזקתו.

האם טענה כי איננה מתנגדת לקיומם של זמני שהות אלא שיש לערוך אותם בקריית גת בסמוך למרחב מוגן, ולא באשקלון שהיא "אזור לחימה" שסופג ירי רקטי וסובל מחדירות חוזרות ונשנות של מחבלים. היא הוסיפה שהילד עלול להימצא בסכנת חיים מוגברת שכן ביתו של האב לא ממוגן.

לדבריה, בתחילת המלחמה האב נפגש עם הקטין בביתה לאור מצב החירום והסכים בפועל שזמני השהות יתקיימו בקרית גת, והתנהלותו כעת נעשית בחוסר תום לב. עם זאת היא ציינה שהיא מתנגדת להמשך קיום המפגשים בביתה.

האב טען בתגובה כי האם מנסה להפריד את הקטין ממנו. הוא התחייב כי הילד ישהה עמו בסוף השבוע בבית אימו (הסבתא), בו קיים מרחב מוגן, וכי לנסיעות בין הבתים יתלווה מבוגר נוסף שיוכל גם לדאוג לקטין במידה שתהיה התרעה או אזעקה במהלך הנסיעה. האב הוסיף כי תמוה שהאם מסכימה שבנם ישהה בקריית גת, אף שהסיכון לנפילת רקטות קיים גם שם.

אוחזת במקל בשני קצותיו

השופט בן שלו לא מצא הצדקה שלא לאפשר את זמני השהות באשקלון. הוא אמנם ציין כי טוב היו עושים ההורים לו היו ממשיכים לקיים זמני שהות בבית האם לתקופה הקרובה, אלא שהאם לא מסכימה לכך יותר. בנסיבות אלה, נדרש פתרון זמני ונקודתי אחר שמחד יאפשר את קיום זמני השהות באופן ישים ומאידך יצמצם את חשיפת הקטין וההורים לסיכונים הנובעים מהמלחמה בישראל.

בתוך כך הוא ציין כי אשקלון אמנם חווה ירי רקטי משמעותי, אך העיר לא פונתה מיושביה ותיאורי האם בדבר חדירות מחבלים חוזרות ונשנות אינם מבוססים.

מעבר לזה, בקריית גת אמנם מותר לקיים "פעילות חלקית" ולא רק "פעילות מצומצמת" כמו באשקלון, וזמן ההתרעה מטילים עומד על 45 שניות ולא 30, אך לא מדובר בהבדל מהותי כמו שהאם מנסה להציג זאת.

"דומני שבמובנים מסוימים אוחזת המשיבה במקל בשני קצותיו", כתב השופט, שכן מצד אחד היא הבהירה שהפתרון של קיום המפגשים בביתה איננו על הפרק עוד, ומצד שני מציעה שהם יתקיימו במקום לא ידוע בקריית גת בסמוך למרחב מוגן – פתרון שאיננו חף מסיכונים.

השופט הסיק כי ייתכן שבבסיס עמדת האם עומדים שיקולים אחרים הנובעים מהקונפליקט החריף בין ההורים ובכל מקרה, סיטואציה של נתק שכפה צוק העתים עלולה לקבל אופי שונה, של נתק עם ממדים הקשורים לקונפליקט ההורי.

עוד ציין השופט כי הפתרון המאוזן ביותר הוא זה שהציע האב. לפיכך הוא קבע שהאב יאסוף וישיב את הקטין בסופי השבוע תוך שלנסיעה יתלווה מבוגר נוסף, וזמני השהות יתקיימו בבית הסבתא שבו מרחב מוגן תקני.

לעומת זאת במהלך השבוע, על מנת לצמצם את הסיכונים לקטין גם במרחב קריית גת (אותם בחרה האם להצניע), יקוימו זמני השהות בקריית גת במיקום מוסכם ובסמיכות מיידית למרחב מוגן. ככל שלא יהא בנמצא מרחב מוגן שכזה, זמני השהות לא יקוימו בשלב זה במהלך השבוע.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין