האם, שהותירה רכוש רב, ציוותה לכל אחד משני בניה 100 דולר בלבד בשל מערכת היחסים המעורערת ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע באחרונה שהבנים גם אינם זכאים לכספי קופות הגמל.
אם לשני ילדים נפטרה ב-2011. ב-20 השנים האחרונות לחייה היה קרע בינה לבין ילדיה והיא בחרה להדיר אותם בצוואתה מרכוש בשווי מיליונים. בית המשפט למשפחה קבע שהבנים זכאים לכספים שהצטברו בקופות הגמל אך ערעור שהגיש מנהל העיזבון התקבל בחודש שעבר.
הערעור, שהוגש לפני כשנתיים, הציג את סיפור חייה הלא פשוט של האם שנפטרה לפני כ-6 שנים. האישה עלתה לארץ בשנות ה-30 של המאה הקודמת מאוסטריה בעקבות גילויי האנטישמיות באירופה. קרובי משפחתה נספו בשואה. היא נישאה והביאה לעולם שני בנים בגיל צעיר ומאוחר יותר עזבה את משפחתה והבנים הועברו לפנימיות. על אף גירושיהם, האב והאם שמרו על קשר רציף לאורך השנים.
כשבגרו הילדים הם התרחקו ועברו לאוסטרליה. ב-1989 נפטר האב והותיר לאם את רכושו. בשנים שלאחר מכן, התרופף עד מאוד הקשר בין הילדים לבין אמם.
ב-2007 חתמה האם על צוואה בה הותירה לבנים מתוך העיזבון, הנאמד ב-10 מיליון שקל, סכום סימבולי של 100 דולר בשל יחסם המחפיר. את חלק הארי של רכושה ציוותה האישה לתרומה עבור חולי לב. מלבד הצוואה האישה הותירה מכתבים ותצהירים המבטאים את כעסה ואכזבתה משני בניה ואת תחושתה שנטשו אותה.
לאחר מותה ב-2011 התעוררה מחלוקת בין מנהל העיזבון לבין הבנים ביחס לכספים שהצטברו בשתי קופות גמל של האם, בסך 6 מיליון שקל. בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לפני כשנתיים שמדובר בכספים שאינם חלק מהעיזבון ושהבנים זכאים לקבל אותם.
מנהל העיזבון הגיש ערעור על הקביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא הדגיש שהמנוחה ביטאה פעמים רבות את רצונה להדיר את הבנים מכלל נכסיה ויש לראות בכספים שבקופות כחלק מהעיזבון.
הבנים טענו מנגד שרצונה של אמם בסוף ימיה היה להוריש להם את רכושה. הם ציינו שעל פי חוק הירושה כספי קופות הגמל אינם חלק מהעיזבון ושלפי המסמכים עליהם חתמה האם בקופות הם המוטבים.
הגשמת רצון המת
סגן נשיא בית המשפט, השופט ישעיהו שנלר, התרשם שהקרע בין האם לבין הבנים נמשך עד יום מותה. הוא הדגיש שהכלל הבסיסי בדיני ירושה הוא שיש לקיים את רצונו וצוואתו של אדם, וכלל זה קיים גם בבסיס הוראת חוק הירושה העוסקת בקופות גמל וקובעת שהכספים ככלל אינם חלק מהעיזבון וישולמו בהתאם להוראת העמית בחוזה (אלא אם הורה העמית שהם מגיעים לעיזבון).
לדבריו, הוראות המנוחה במסמכים שהעבירה לקופות ברורות. בקופת ״הראל״ היא ציינה שהכספים יועברו ״בהתאם לצוואה״ ל-״יורשים על פי דין״ ובקופת ״מגדל״ ציינה שהכספים יועברו לפי צו הירושה. כלומר, באופן חד משמעי בשני המקרים כוונתה של המנוחה הייתה שהכספים יחולקו בהתאם לצוואה ולא יעברו לילדיה.
הוא הוסיף שניתן למצוא בהוראות הצוואה עצמה כוונה להחשיב את כספי הקופות כחלק מהעיזבון תוך התנאה על הכלל הבסיסי שבחוק הירושה.
לפיכך קבע השופט שהעיזבון הוא שזכאי לכספים שבקופות וחייב את הבנים בשכ״ט עו״ד של 40,000 שקל.
השופטים ד״ר קובי ורדי ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערער: עו"ד משפחה אלויה אברהם-מנהל העיזבון
- ב״כ המשיבים: עו"ד יעקב ישראלי
* עו"ד יוסי ברקוביץ עוסק בצוואות וירושות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין