אם ל-4 ביקשה משמורת בלעדית לתקופת המלחמה

האישה, שלאחר פרידתה מבעלה עברה מהשומרון לירושלים, ביקשה אחרי ה-7 באוקטובר שילדיה יימנעו מנסיעות מסוכנות לאביהם. בקשתה נדחתה

אם ל-4 לא תקבל משמורת בלעדית על ילדיה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". האישה, שאחרי פרידתה מבעלה עברה עם אחת מבנותיה מהשומרון לירושלים, עתרה שיתר ילדיה יגורו עמה במהלך מצב החירום ויימנעו מנסיעות בכבישי איו"ש לצורך קיום המפגשים עמה. בית המשפט למשפחה דחה את בקשתה, וניסיונה לערער על זמני השהות שנקבעו נדחה אף הוא בהחלטת השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי בלוד.

זו אינה הפעם הראשונה בה מבקשת האם להעביר את המשמורת על ילדיה לרשותה. ביולי האחרון – לנוכח המתיחות הביטחונית בג'נין וההסלמה בכבישי איו"ש – היא הודיעה לבית המשפט שאין בכוונתה להגיע יותר לבית האב שבשומרון על-מנת לאסוף את הילדים. חלף זאת היא ביקשה להעביר את הילדים אליה ולחלופין להורות לאב להביא אותם לנקודת מפגש בכפר-סבא, והיא תחזיר אותם לנקודה זו בסיום.

באותו מקרה התחשב בית המשפט בחששה של האם מפני כניסתה לשומרון, וקבע שאיסוף והחזרת הילדים יתבצעו מנקודת המפגש המבוקשת. על רקע התקדים, יומיים בלבד אחרי הטבח האכזרי של ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", האם ביקשה שוב להעביר את ילדיה אליה לנוכח המצב הבטחוני.

בבקשתה עתרה האם לכך שבמשך כל תקופת המלחמה יימנעו ילדיה מנסיעות בכבישי השומרון וישהו במחיצתה, כאשר האב הוא שיגיע לפגוש אותם בהסדרי שהות קצרים ובמקומות בטוחים במועדים שיקבע בית המשפט.

האב, מצדו, התנגד לבקשה תוך שהציע כי בתקופת המלחמה ישהו הילדים שבוע ברציפות אצלו ושבוע אצל אמם, לסירוגין.

ידיה אינן נקיות

באוקטובר האחרון החליט בית המשפט למשפחה שבמהלך המלחמה שלושת הילדים שאינם גרים עם האם בירושלים, ישהו בבית כל אחד מההורים 4 ימים ברציפות לסירוגין, וזאת עד לתום מצב החירום.

בית המשפט הבהיר כי החלטה זו נועדה לאזן בין הצורך לצמצם את שהיית הילדים בדרכים בתקופת המלחמה, לבין החשיבות של שמירת המפגשים עם שני ההורים מבלי ליצור הפרדה ארוכה מדי. בתוך כך ועל רקע מעבר בת נוספת למגורי האם, הורה בית המשפט להחזיר את הילדה לבית האב שבשומרון ולשמור על מסגרת זמני השהות שנקבעה.

אלא שהאישה לא הייתה מרוצה מההחלטה ובערעור שהגישה למחוזי עמדה על כך שילדיה יעברו לגור עמה. להצדקת עמדתה היא הציגה כתבות שמלמדות לכאורה על חשש מפני חדירת מחבלים ליישובי יו"ש. בתוך כך האם ביקשה להעביר את אחת מבנותיה מהשומרון לבית-ספר בירושלים.

בתגובה לכך טען האב שמענה לבקשה האם יכשיר את הניכור ההורי מצדה, שהחל בבתו הבכורה והמשיך בבת נוספת שכעת מתגוררת עם האם בניגוד להחלטות קודמות.

השופט ויצמן עמד על הבעייתיות בהתנהלות האם, שמצד אחד אינה מקיימת החלטות שיפוטיות – לרבות בנוגע להסדרי השהות בתקופת המלחמה – ומן העבר השני פונה פעם אחר פעם לבית המשפט בבקשות שונות.

הוא כתב כי לנוכח "מצב החירום שבא לפתחנו עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל, שינה בית המשפט את הסדרי הראיה בין הצדדים באופן שאלו יהיו זמני שהות שווים ונרחבים תוך ניסיון למעט את ניודם של הקטינים בדרכים". אלא שהתעלמות האם מהחלטה זו כמו מרבות אחרות, קבע השופט, מצדיקה שלא להיעתר לבקשתה הנוכחית.

לחובת האם נפסקו הוצאות בסך 5,000 שקל.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין