לפסק הדין בעניין ש.נ. ואח' נגד נ.ר.
אישה שניהלה מערכת יחסים עם גבר נשוי ונולדה להם בת משותפת, הגישה תביעות לחיובו בפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין ולתשלום מזונותיה ומזונות הקטינה. לטענתה למרות היותו נשוי, חי עמה כידוע בציבור והבטיח להינשא לה. הגבר טען מנגד כי היה ביניהם קשר פיזי בלבד-מה נקבע?
אישה שניהלה מערכת יחסים רומנטית עם גבר נשוי שחי בנפרד מאשתו, טענה כי בעת היכרותם הגבר הציג עצמו כגרוש, כי חיו כידועים בציבור, וכי הגבר הבטיח להינשא לה, והביע רצונו להביא עמה ילדים, ולפיכך הם קיימו יחסים אינטימיים ללא אמצעי מניעה, וכתוצאה מכך הרתה לו ונולדה להם בת שסובלת ממום התפתחותי.
לטענתה, עד לחודש החמישי להריונה הגבר ליווה אותה לבדיקות ואף שילם עבורן, אולם לאחר שגילתה כי היא נושאת בת ברחמה, שאז נלחץ, בהיות 'תסמונת רט', שהיא מחלה גנטית עם תסמינים מהתחום העצבי והאורטופדי, התוקפת בעיקר בנות, נפוצה במשפחתו, ולאחר שסירבה לבצע את ההפלה, נטש אותה לחלוטין.
נוכח נטישתו של הגבר והפרת הבטחותיו, טענה האישה כי נגרם לה נזק רגשי, צער, סבל ועוגמת נפש, כי נפגעו סיכוייה להינשא ולהקים תא משפחתי רגיל, וכי הולדת קטינה בעלת מום פגעה ביכולתה להשתכר. לטענתה, הגבר רימה והונה אותה, הציג בפניה מצג שווא, נהג כלפיה בחוסר תום לב והפר את הבטחתו להינשא לה.
לפיכך, היא הגישה נגדו מספר תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן- האחת בגין הפרת הבטחת הנישואין, בעבורה ביקשה פיצוי של 500,000 ש"ח, ושתיים נוספות, בהן ביקשה מזונות משקמים עבורה בסך 5,000 ש"ח לחודש ומזונות של 3,150 ש"ח לחודש לקטינה.
הגבר טען, כי הקשר עם האישה היה רק לשם 'הנאות בשר', וכי מעולם לא הבטיח להינשא לה. עוד טען, כי משהתביעה הוגשה בשיהוי, אין לחייבו בתשלום פיצויים משקמים לאישה וכי האישה לא הוכיחה את הוצאותיה של הקטינה, על מנת שתבקש סכום כה גבוה עבור מזונותיה.
השופט יהורם שקד דחה את התביעה לפיצוי בגין הפרת נישואין וכן את התביעה למזונות משקמים, וקיבל חלקית את תביעת מזונות הקטינה.
נקבע, כי התובעת לא הוכיחה כי הצדדים היו ידועים בציבור, בין היתר משום שהקשר הרומנטי ביניהם נמשך כ- 14 חודשים בלבד, אשר במהלכם לא התגוררו יחד, לא ניהלו חשבון בנק משותף ולא שיתפו זה את זו בחיי המשפחה. לפיכך, ולאור העובדה שהנתבע לא זן את התובעת בתקופת הקשר והיא לא נסמכה על שולחנו, אין כל הצדקה לחייבו לשלם לה מזונות משקמים.
כן נקבע, כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבע הבטיח להינשא לה, כך לא טענה וממילא לא הוכיחה כי השניים הזמינו אולם, קנו טבעות, שלחו הזמנות או תכננו בדרך כלשהי להינשא, ובנוסף אף לא הוכיחה כי הנתבע חפץ להביא עמה ילד כחלק ממיסוד הקשר ביניהם, ולפיכך אין הצדקה לפיצוי התובעת בגין הפרת הבטחת נישואין.
השופט ציין, כי אמנם לא ניתן לבוא בטרוניות כלפי התובעת, על שביקשה לשמור על פרי בטנה, אך עם זאת, אין היא יכולה לבוא בטענות כלפי האב באשר לקשיים עמם נולדה הקטינה, שהרי הוא ביקש להפסיק את ההיריון נוכח הסיכון למום גנטי.
באשר למזונות הקטינה נפסק, כי האב ישלם לקטינה 1,650 ש"ח לחודש עבור מזונות ומדור בלבד. לבסוף חייב השופט את האם לשלם לאב הוצאות ושכ"ט של 15,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין ש.נ. ואח' נגד נ.ר.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.