אישה שהעלילה על בעלה כי פגע מינית בילדיהם חויבה להתגרש

האישה הגישה תלונות שווא ברשויות בגין האשמות קשות כנגד הבעל שנמצאו כלא מוכחות. בית הדין קבע כי למרות סירובה לגט קיימת עילה לחייבה בגט מחמת היותה "עוברת על דת"

בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת גירושין שהגיש בעל נגד אשתו. בפסק הדין נקבע כי האישה העלילה על הבעל כי פגע מינית בילדיהם תוך הגשת תלונה במשטרה ופנייה לגורמי הרווחה וכי להאשמות לא נמצא בסיס. הדיינים פסקו כי במצב זה האישה נחשבת "עוברת על דת" ויש עילה לכפות עליה גט.

בני הזוג משתייכים לקהילה החרדית. הם נישאו לפני יותר מחמש שנים ויש להם שני ילדים (בת 5, ובן 3).

במרץ 2022 הגיש הבעל תביעת גירושין. הוא תיאר את מנת הסבל הגדולה שנפלה בחלקו בעקבות האשמות שווא של האישה כי פגע מינית בילדיהם.

הבעל תיאר את הבושות שהוא ובני משפחתו ספגו, וציין כי גורמי הרווחה טיהרו את שמו והתלונות שהגישה האישה נגדו במשטרה נסגרו.  

בסמוך להגשת התביעה פנה בית הדין למרכז הרפואי שמיר לקבלת דו"ח מסוגלות הורית. בעריכת הדו"ח השתתפו פסיכיאטרית ופסיכולוגית, ונערכו למשפחה מבחנים ומבדקים מקיפים ומעמיקים. 

מדובר בדו"ח קשה ומטלטל ובסופו נכתב כי לא נמצא כל אישוש להאשמות האם לגבי פגיעה מינית במי מהילדים. נהפוך הוא, הקשר הפיזי והרגשי בין האב לילדיו שנצפה במפגשים הצביעו באופן ברור ומובהק כי האב משמש עבור הילדים משענת בטחון קיומי.

על האישה נכתבו דברים קשים. מחברי הדו"ח ציינו כי מצבה הרגשי-נפשי קשה וכולל חוסר ארגון מחשבתי, עיוות חשיבה ותחושת נרדפות, וקושי בהבנת הקשר בין התנהגותה לתגובות הסביבה עד כדי מחשבות שווא וליקוי בבוחן המציאות.

עוד הוסיפו מחברי הדו"ח כי קרוב לוודאי שהרקע למצב זה של האישה הוא התעללות ממושכת רגשית ופיזית בילדות, שכללה הזנחה רגשית, ואף עלתה האפשרות של פגיעה מינית בילדות. 

התנהלותה הבלתי יציבה של האם הובילה להתערבות הרווחה בדאגה והבטחת שלומם של הילדים.

המומחים המליצו על משמורת משותפת, כשהאב יקבל את הילדים בביתו ללא כל פיקוח. הומלץ לאם לקבל טיפול נפשי ממוקד טראומה לצד מעקב פסיכיאטרי ותרופתי. בנוסף, הומלץ לצדדים לקבל הדרכה הורית, על מנת לאפשר לילדים להתמודד עם התפרקות התא המשפחתי.

"שפיכות דמים"

הרב אריאל ינאי הבהיר כי לפי ההלכה הכפשות וגידופים המופצים ברבים אינם עילת גירושין ואין בהם כדי לחייב בגט מדין עוברת על דת באישה, או עובר על דת באיש. "דברים אלה נעשים מתוך כעס ומריבה, וכך הם גם מתקבלים על שומעיהם", כתב.

מנגד, כאשר האישה מגישה תביעה לשלטונות בטענות שווא על פגיעות מיניות או סטיות אחרות, יש לדון את האישה כעוברת על דת שחייבת לקבל גט (אך את כתובתה היא תפסיד רק אם התקיימה בה התראה). 

במקרה זה, ציין הדיין, האישה הגישה את תלונותיה והאשמותיה החמורים כנגד הבעל בדבר פגיעה מינית בקטינים לכל הרשויות המוסמכות (משטרה, רווחה) במטרה שהבעל יוכר פדופיל ותישלל ממנו הזכות לראות את ילדיו. תלונת שווא היא עילת גירושין של עוברת על דת, הבהיר הדין. 

הוא הוסיף כי האשמות האישה התבררו כלא מוכחות וכניסיון לתפור לבעל תיק פלילי. התלונות במשטרה נחקרו, והתיק נסגר. כך גם גורמי הרווחה,  וועדת התסקירים, ומומחי מכון שמיר שערכו את דו"ח המסוגלות ההורית קבעו בבירור שאין כל ממש בטענותיה של האישה. 

בנסיבות אלה קבע הדיין כי האישה חייבת לקבל את גיטה כמי שהוכרה כאישה העוברת על הדת. הוא ציין כי הוצאת שמו הרע של הבעל בקרב הקהילה החרדית אליה משתייכים בני הזוג בה כולם יודעים על כולם, היא כשפיכת דמים ממש. 

זאת ועוד, התנאי של האישה לסידור הגט היה לאחר שיוסדרו המזונות. האישה אף העלתה את רף הדרישות לקבלת כתובה ופיצויים.

ביה"ד ניסה להביא את הצדדים להסכמות ונתן דעתו כי מדובר בהתנהלות קלוקלת מחוסרת תום לב שכל עניינה הוא לדחות את סידור הגט, וגרוע מכך - להשתמש בו כקלף מיקוח לדרישות שונות בנושא הקטינים.

בסופו של דבר תביעת הגירושין התקבלה, והנתבעת חוייבה לקבל את גיטה.

הרב יגאל לרר והרב בן ציון הכהן רבין הצטרפו להחלטה.

• ב"כ האב: עו"ד יאיר שיבר ועו"ד דורון שיבר
• ב"כ האם: לא צוין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין