חיוב גט על אשה שהגישה תלונות שווא כנגד בעלה

לפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל.

בדיון האחרון הצהירה האישה שגם היא מעוניינת להתגרש, אך היא מעוניינת להתגרש בדרך של כבוד, דהיינו שתוסדר קודם פסיקת מזונות הקטינים מתוך הסכמה, ושהאב יכיר באחריותו לזון אותם. הצדדים נישאו לפני יותר מחמש שנים, ולהם שני ילדים משותפים (בת 5, ובן 3).

בפתח הדברים חשוב להבהיר שלא מדובר כאן בתיק גירושין רגיל, אלא בתיק עיקש ופתלתול (עפ"י דברים ל"ב, ה'), הטומן בחובו שתי מגרעות קשות:

האחת, האשמות קשות בדבר פגיעות מיניות מצד הבעל – כאשר לאחר בדיקת הגורמים הרשמיים (משטרה; לשכת רווחה; וועדת תסקירים, ומכון שמיר למסוגלות הורית) נקבע כי מדובר בטענות שלא הוכחו והומלץ על משמורת משותפת.

המגרעת השנייה, היא התנהלות משפטית פתלתלה וחסרת תום לב מצד האישה. בתחילת הדרך הגישה האישה תביעת גירושין אליה היא כרכה את נושאי הקטינים והרכוש, לאחר מספר שבועות היא הגישה בקשה למחיקת כל התביעות. נציין שכבר בבקשות שקדמו לבקשת המחיקה היא הביעה חוסר אמון בגורמי הרווחה (הדבר הוזכר גם בתסקירי הרווחה) ובכל גורם רשמי אחר, לרבות משטרת ישראל שבדקה את תלונותיה.

סקירת ההליכים המשפטיים בתיק

בראשית הדברים נסקור את עיקרי ההליכים שנערכו לפנינו.

ביום 27/7/21 הגישה האישה תביעת גירושין כרוכה שבה היא הטיחה טענות חמורות ביותר נגד הבעל. לדבריה, הבעל פגע פגיעות מיניות בבת, עוד נכתב כי גם אבי הבעל-הסבא, פגע פגיעות מסוג זה גם בבן.

בכתב התביעה היא כותבת שחיי הנישואין הגיעו לקיצם - "האיש הקניט והשפיל את האישה, פגע בה בנפשה... פגע פגיעות מיניות בקטינה-פלונית"(סעיפים 4-5); "היא סבלה ממסכת התעמרות והתעללות מצד אבי הבעל ובני משפחתו כשהוא מדריך את בנו (=הבעל) להוביל את האישה לקצה קצהו של היכולת שלה ולהביאה להתפרצויות זעם... היא התמודדה עם יחס מנכר מצד הבעל ומילים משפילות כלפיה.. ריסק את נפשה... הבעל נעדר עד שעות הלילה המאוחרות כי הוא היה הולך לעבוד עם אביו ... חוסר התעלמות ממושכת וחוסר היחס שלו כלפיה היו גורם משמעותי לקונפליקטים קשים בין הצדדים" (סעיף 18). בסיכום התביעה היא כותבת כי חיי הנישואין הגיעו לקיצם ויש לחייב את הבעל לתת גט, ולחייבו במלוא הכתובה.

לתביעת הגירושין שלה היא כרכה את נושאי המשמורת ומזונות הקטינים.

בכתב התביעה היא קובלת על לשכת הרווחה המתעלמת מטענותיה על מסוכנותם המינית של הבעל ובני משפחתו כלפי הילדים. היא סירבה לקבל את עמדת העו"ס שהבהירה לה שבדיקת נושא זה איננו בסמכותה, בפרט שהתיק במשטרה נסגר ללא כל תוצאות לאחר שהילדים נחקרו על ידי חוקרת ילדים.

בדו"ח לשכת הרווחה מיום 23/1/21 נמסר כי בתיק זה התכנסה וועדת תסקירים והחליטה על קיום הסדרי שהות של הקטינים עם האב ללא פיקוח. הצדדים גם קיבלו את המלצת וועדת התסקירים שהפנתה אותם לערוך אבחון מסוגלות הורית ובדיקת הערכת מסוכנות מינית לשני ההורים.

בית הדין נתן תוקף להמלצות אלה.

הבעל קבל על הפרות הסדרי שהות מצד האישה העושה דין לעצמה ומונעת ממנו את הסדרי השהיה עם הילדים. בתסקיר מיום 22/3 דיווחה לשכת הרווחה על ששה מפגשים תקינים וטובים שהיו לאב עם הבת, בנוכחות עו"ס.

לא חלף שבוע ימים מאימוץ מסקנות וועדת התסקירים, וביום 6/2/22 האישה הגישה בקשה למחיקת כל התביעות שהיא הגישה בבית הדין. בנימוקי הבקשה היא כתבה "בא כוחי (עו"ד א' א') הגיש את התביעות שלא מדעתי, וישנם דברים שהצניעות יפה להם ולא ראויים שייפתחו בבית דין זה". טענה מופרכת זו של הגשת כתבי תביעה שלא מיוזמה למרות ייפוי הכוח שעורך דינה המציא מטעמה, היא כמובן טענה מופרכת.

הבעל התנגד לביטול הדיון.

נקבע מועד דיון ליום ב' באדר (3/2/22) אך האישה נעדרה ממנו.