אזרח חוף השנהב יישאר לצד ילדיו ולא יגורש: "יש מלחמה"

השופטת הבהירה לרשות האוכלוסין וההגירה שאין מקום להותיר את הילדים, בני חמש ושנה, ללא אביהם כשבארץ מתחוללת מלחמה. בפרט כשטובתם ביחס לגירוש לא נבדקה

בצל מלחמת "חרבות ברזל": אפריקני שניהל זוגיות עם ישראלית והביא עמה ילדים יוכל להישאר בארץ אחרי שנפרד ממנה – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את בקשת האב, נתין חוף השנהב ממוצא גינאי, לבטל פסיקה שהורתה על גירושו מישראל, תוך שהבהירה לנציגי משרד הפנים כי בתקופת מלחמה ראוי שאב יישאר לצד ילדיו.

תחילת הפרשה ב-2008, אז הסתנן המערער בהיותו קטין לישראל דרך מצרים. במהלך חייו הוא הכיר ישראלית והחל לנהל עמה זוגיות, ממנה באו לעולם שני ילדיהם – בני חמש ושנה. בשלב מסוים בני הזוג נפרדו והמערער נכלא ושוחרר מספר פעמים, על רקע אי הסדרת מעמדו בישראל.

באפריל האחרון נעצר המבקש על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ומאז ועד למועד פסק הדין הוחזק במשמורת. בהמשך נקבע שהוא יגורש, כאשר בקשתו לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בשל אבהותו לילדים קטנים – מעולם לא הוכרעה. בנסיבות אלה הוגש הערעור כנגד החלטת הגירוש, באוגוסט האחרון.

לטענת המבקש הוא זכאי למעמד בישראל לנוכח אבהותו לילדיו, שהינם אזרחי ישראל. לטענתו הוא אב פעיל לילדיו והיה תמים לחשוב שהרשות תימנע מלהרחיקו. הערעור עצמו הוגש יממה בלבד טרם המועד המתוכנן לגירוש.

מנגד טענה רשות האוכלוסין שאין באבהותו של המערער כדי להקנות לו הגנה מפני הגירוש. לטענתה הבקשה ההומניטרית הוגשה על ידו רק לאחר מעצרו ולאחר ששהה באופן בלתי חוקי בארץ במשך שנים, כך שאין ביכולתה לסייע לו.

"אי אפשר לתשאל תינוק"

השופטת אגמון-גונן מתחה ביקורת על כך שהבקשה להישארות מטעמים הומניטריים כלל לא נבחנה. בכלל זה היא ציינה שבפסק הדין שהורה על הגירוש, נכתב כתירוץ לאי בחינת הבקשה שלא ניתן לתשאל ילדים רכים בשנים בנוגע ל"טובתם", אף שטובת הילדים הינה הפרמטר הקובע לבחינת הבקשה.

"אמנם כפי שציין בית הדין, פעוט כבן שנה לא ניתן לראיין ולבחון את עמדותיו, אולם, את טובת הילדים ניתן לבדוק בכל גיל", כתבה השופטת, תוך שהדגישה כי ככל שהילדים קטנים יותר – כך יש לדאוג ולהגן עליהם יותר.

עוד ציינה השופטת שבניגוד למקרים אחרים בענייני נתינים זרים, כאן המבקש הינו אב לילדים אזרחי ישראל, כך שהמחויבות לשלומם נטועה הן באמנה הבינלאומית לשלום הילד והן בעצם היותם אזרחי המדינה. במובן זה, קבעה השופטת, נפל פגם ממשי בפסק הדין שהורה על הגירוש.

לסיום הדגישה השופטת שבישראל מתחוללת כעת מלחמה, וגם בהנחה שהמערער איננו "אב פעיל" לילדיו – תהא פרשנות המונח אשר תהא – מקומו בימים אלה לצד ילדיו הפעוטים.

בהקשר לכך היא ציינה שבתקופת המלחמה מוסדות המדינה גם ככה אינם מתפקדים כבשגרה, כך שזה לא יהיה מידתי להמשיך ולהחזיק את המערער במשמורת עד לקבלת החלטה בבקשתו ההומניטרית.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהמערער ישוחרר ממשמורת לאלתר וצו ההרחקה נגדו יבוטל. היא הבהירה לרשות האוכלוסין שניתן יהיה לשוב ולדון בהרחקתו של המערער מישראל אחרי שתתקבל החלטה בבקשה ההומניטרית, כאשר לאורך ההליך יש לקחת בחשבון את טובת הילדים כשיקול מרכזי.

לטובת המערער נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד נאור חזות
• ב"כ המשיבה (רשות האוכלוסין): עו"ד אפרת קרונברגר ועו"ד דינקנש תקלה מפרקליטות מחוז ת"א

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין