האב ניצל את הקדימות שמעניקים בתי המשפט למקרי הסתת ילדים ודרש דיון דחוף בטענה לנתק מוחלט בינו לבין בתו. אלא שבדיון נחשף כי זמני השהות מתקיימים כסדרם והאם מעולם לא מנעה ממנו להיפגש עם הבת.
אב שהגיש בקשה לדיון דחוף עקב קיומו של ניכור הורי והסתה מצד אם בתו בת ה-8.5, חויב לאחרונה בהוצאות של 4,500 שקל, מתוכן 3,000 שקל לטובת המדינה. זאת, לאחר שהודה כי הוא נפגש עם בתו וזמני השהות מתקיימים כסדרם. השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון קבעה כי האב ניצל לרעה את הקדימות שמעניקים בתי המשפט למקרי הסתה על חשבון הליכים אחרים.
בתחילה הגיש האב בקשה דחופה להעברת המשמורת על הילדה לידיו כיוון שהאם מסיתה אותה, מונעת ממנו להיפגש עמה וגורמת ל"נזקים בלתי הפיכים". אלא שהבקשה הוגשה תוך כדי הפגרה, וככל הנראה כדי "לזרז את העניינים" דיווח האב על ניכור הורי.
בהתאם למסלול המיוחד לטיפול במקרי ניכור הורי, בית המשפט קבע דיון מיידי והורה ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת ראשונית במהרה. בתוך כך הובהר לאב כי אם יתברר שמדובר בבקשת סרק תישקל פסיקת הוצאות לחובתו.
כחודש לאחר מכן התקבל דיווח שהעלה כי ההורים רוויים בטענות הדדיות האחד כלפי השנייה בנוגע להסתה והומלץ לשלב את הילדה במסגרת טיפולית. המלצה נוספת הייתה להמשיך את זמני השהות שנקבעו בהסכם משמורת משותפת שנכרת בין ההורים, כך שהאב ייפגש עם בתו פעמיים בשבוע כולל לינה ובכל סוף שבוע שני.
מן הפה אל החוץ
לאחר קבלת הדיווח זומנו הצדדים לדיון דחוף בפני השופטת מירה רום-פלאי, כשופטת תורנית.
בדיון שהתקיים לפני כחודשיים טען האב בתחילה כי לא ראה את בתו מזה שלושה שבועות כיוון שהאם ביטלה את המפגשים עמו ולא אפשרה לו לקחת את בתו.
האם טענה בתגובה כי לא היו דברים מעולם, וכי האב ראה את הילדה בדיוק בהתאם למה שנקבע בהסכם, למעט פעם אחת שבה ביקשה לבוא עמה למקום העבודה.
בהמשך האב אכן ריכך את טענתו ואמר "זה לא נתק מוחלט מוחלט מוחלט". לאחר מכן הוא אף הודה כי ראה את בתו ממש ביום הדיון ובסוף השבוע הקודם. בהמשך הוא ציין שהוא רואה אותה "פחות או יותר" אבל טען שאין לו תקשורת איתה. לבסוף, כשהשופטת שאלה אותו האם אכן שרר בינו לבין בתו נתק לפני הגשת הבקשה, הוא השיב בשלילה.
לנוכח הדברים האמורים קבעה השופטת כי האם לא פגעה בזמני השהות של האב עם בתו והם מתקיימים כסדרם למעט אותו היום שבו הלכה עם אמה בידיעתו.
"... עולה כי מעולם לא היה נתק בין האב לקטינה, והתנהלות האם לא פגעה, ולא מנעה קשר שלו עם הבת. טענות האב לנתק ולניכור הורי נאמרו מן הפה אל החוץ, וככל הנראה רק על מנת להיכנס תחת המסלול המיוחד לצורך קביעת דיון מהיר", נכתב.
השופטת הבהירה כי כלל לא היה מקום להגיש את הבקשה ודחתה אותה, תוך חיוב האב לשלם לאם הוצאות של 1,500 שקל ובנוסף עוד 3,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
להחלטה בתלה"מ 54725-06-19
- שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין