לאחר ששוחרר מביה"ח בישראל, החליטו גורמים במשטרת רחובות לשחררו לאיו"ש. אלא שיומיים לאחר שהושאר בשולי כביש 443, הוא נמצא במקום ללא רוח חיים.
שוהה בלתי חוקי שנסע ברכב גנוב נפצע ביוני 2008 בתאונת דרכים והועבר לקבלת טיפול בבית חולים. לאחר כשבועיים, הודיע ביה"ח למשטרה על כוונתו לשחרר את השב"ח, והוא נלקח לתחנת המשטרה ברחובות כשהוא מוגבל בתנועה, מבולבל, ולגופו מחובר צנתר שתן. במסמכי השחרור צויין כי הליכתו לא יציבה, והוא זקוק לעזרה באכילה ושתייה ולהמשך מעקב רפואי וטיפול.
זקוק לייעוץ בפלילים?
פנה ל-עורך דין פלילי
לאחר שלא נמצא מתקן מעצר מתאים להשגחה רפואית, החליטו מפקד התחנה ומפקד מרחב השפלה לשחרר את השב"ח, שפרטיו ופרטי משפחתו לא היו ידועים, לאיו"ש. הם הורו לשוטר שפיקד על ניידת להעבירו לכוחות צה"ל במחסום מכבים שיכניסו אותו לשטח הפלסטיני, אלא שהכוחות בשטח סרבו לקבלו.
משכך, השוטר הציע להשאיר את השב"ח במקום בטוח בצד הדרך, בסמוך לכפר שבו עוברים פלסטינאים רבים לכיוון רמאללה, ומפקד התחנה אישר זאת. כך, בשעה 3:00 לפנות בוקר הוא הושאר מאחורי מעקה בטיחות בשולי כביש 443. יומיים אחר כך, נמצאה גופתו באותו מקום, ונקבע כי הוא נפטר מהתייבשות.
בימ"ש השלום הרשיע את השוטר ואת מפקד התחנה בגרימת מותו ברשלנות, וגזר עליהם 30 חודשי מאסר. נקבע, כי המנוח היה "שבר כלי" בעת שננטש בצד הדרך, וכי אין זה משנה מי מהשוטרים הגה את הרעיון משום ששניהם היו מודעים למצבו. ערעור שהגישו למחוזי נדחה ברובו, אך עונשם הופחת ל-21 חודשי מאסר, בשל היעדר נוהל משטרתי בעניין טיפול רפואי בשוהים בלתי חוקיים.
לאחרונה דן ביהמ"ש העליון בבקשות רשות ערעור שהגישו השניים.
מפקד הניידת טען, כי הוא לא היה מודע למצבו הרפואי של המנוח, והתיעוד הרפואי שאליו נחשף פירט בעיית הליכה בלבד. לדבריו, הנתיחה שלאחר המוות העלתה גם אפשרות כי מותו נגרם מסיבוך זיהומי, ולא מהתייבשות.
הוא הוסיף, כי על אף שבימ"ש השלום קבע שגם התנהלות גורמים נוספים בפרשה הייתה לא ראויה – הם לא הועמדו לדין. לשיטתו, מדובר באכיפה בררנית המצדיקה הקלה משמעותית בעונשו.
מפקד התחנה טען, כי הרשעתו מבוססת על עובדות ונסיבות שכלל לא נזכרו בכתב האישום: על אף שלא יוחסה לו בכתב האישום התרשלות בעצם ההחלטה להוריד את המנוח באיו"ש, ביהמ"ש הרשיעו בכך. הוא הוסיף, כי לא קרא את המסמכים הרפואיים, ומכיוון שביה"ח החליט לשחרר את המנוח הוא טעה לחשוב שמצבו הבריאותי תקין.
עוד טען מפקד התחנה, כי הוא לא היה זה שהחליט על מקום הורדת המנוח, וכי בתי המשפט שגו כשדנו בעבירות שלו ושל מפקד הניידת יחדיו. גם לשיטתו מדובר באכיפה בררנית ולא צודקת ויש להקל בעונשו.
המדינה טענה, כי טענות המבקשים נדחו בעבר על ידי שתי ערכאות שונות ואין הצדקה להתערב בעונש שהושת עליהם, לנוכח העובדה שהמחוזי כבר הקל בעונשם.
גם חיה פצועה לא מפקירים
השופט יורם דנציגר קבע, כי מפקד התחנה אכן הורשע על יסוד עובדות ונסיבות שנוסחו באופן שונה מכתב האישום. עם זאת, קבע השופט, כי ניתן להרשיע בעבירות שונות כאשר ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן – וכך היה במקרה זה. יתר טענות המבקשים, קבע השופט, נדונו בערכאות הקודמות ואינן מצדיקות מתן רשות לערער פעם נוספת.
השופט ציין, כי העונש שהושת על המבקשים איננו קל, אך הוא מידתי ומשקף את החומרה היתרה שבמעשיהם, ודחה את בקשותיהם.
השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל הצטרפו לדעתו.
"גם חיה פצועה לא מפקירים בצד הדרך", כתב השופט עמית והוסיף, "אלא שבמקרה דנן לא בחיה פצועה עסקינן". השופט זילברטל ציין, כי "מדובר בפשיטת רגל מוסרית מהדרגה הראשונה, הרובצת ככתם על המבקשים ובמובנים מסוימים על החברה הישראלית כולה".
* עו"ד משה אלון עוסק בדין הפלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.