מאת: עו"ד אתי חסיד
לפסק הדין בעניין נ' נ' מדינת ישראל - שר הפנים
במשך כ-7 שנים סירב משרד הפנים להשיב ליליד מזרח ירושלים את מעמד הקבע, לאחר שהתושבות שלו פקעה. הבחור, שביקש לחזור למולדתו, לא ויתר ותבע. ביהמ"ש אמנם שם סוף להתנהלות המבזה של משרד הפנים, אבל כולנו נצטרך לשאת בהוצאות של ההליך המיותר.
תושב מזרח ירושלים הכיר לפני כ- 12 שנה צעירה יהודייה, אזרחית בלגיה. השניים נישאו ובשנת 1998 הם עברו לחיות בבלגיה. לימים, נולדה לשניים בת. בשנת 2005 קיבל הבחור אזרחות בלגית, לה נזקק, לטענתו, על מנת להגן על הקשר עם בתו בצל התדרדרות היחסים עם אשתו.
לאחר שהדבר התגלה לרשויות בישראל, נשללה ממנו התושבות וביולי 2006 שמו נגרע ממרשם האוכלוסין. בשנת 2007 האיש התגרש מאשתו וביקש לחזור ארצה.
הוא נכנס לישראל באשרת תייר, וביקש להאריך את רישיון הישיבה שלו, אך סורב בשל פקיעת התושבות. במסגרת עתירה שהגיש, הוסבר לו, כי מרגע שקיבל אזרחות בלגית התושבות פקעה אוטומטית, אך הוא יכול לפעול להשבתה.
משכך, שוב פנה האיש למשרד הפנים. אלא שגם הפעם נדחה והתבקש לעזוב את הארץ לאלתר. האיש לא ויתר והגיש עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
העותר טען, כי תושבי ירושלים המזרחית אינם מהגרים, ועל פי נוהל משרד הפנים, המכונה 'נוהל שירנסקי', הם זכאים לחזור אליה ללא מכשולים.
לדבריו, הוא מעולם לא תכנן להשתקע בבלגיה והסיבה היחידה להתאזרחותו, היא רצונו להגן על הקשר עם בתו. כל בקשתו היא לחזור למולדתו, בה מתגוררת משפחתו המורחבת.
משרד הפנים עמד על דעתו וטען כי נוהל שירנסקי אינו חל כאשר מדובר במי שרכש אזרחות זרה. עוד ביקש, שלא לתת לעותר פרס על התנהגות לא חוקית - שהרי הוא שוהה כאן שלא כדין.
התעלמות מקוממת
השופטת נאוה בן אור התקוממה לנוכח טענתו האחרונה של משרד הפנים: העותר נכנס לארץ באופן חוקי ופעל ללא לאות לקבלת מעמד. לאורך כל ההליכים בעניינו, הדגישה השופטת, שהה העותר בחסות צווים משפטיים, כך שמעולם לא שהה כאן שלא כדין.
השופטת הבהירה, כי אכן, רישיון הקבע של תושבי מזרח ירושלים פוקע עם ניתוק זיקתם לישראל, כדוגמת רכישת אזרחות זרה. עם זאת, החזרה ארצה אינה נמנעת מהם.
השופטת הסכימה עם הטענה, כי נוהל שרנסקי לא חל על העותר כפשוטו. עם זאת, ציינה השופטת, כי לאור עמימות הנוהל ובשל מעמדם המיוחד של תושבי מזרח ירושלים, יש להקל עליהם ולבדוק את בקשותיהם ברצינות, בפרט כשמדובר באנשים כמו העותר, אשר נולדו וחיו רוב שנותיהם בישראל.
במקרה זה, קבעה השופטת, כי משרד הפנים התעלם משיקולים רבים וחשובים: כך, לא ראה לנגד עיניו את העובדה שלעותר אין אף אחד בבלגיה (מלבד בתו הקטינה) ושכל משפחתו מתגוררת במזרח ירושלים. ההחלטה בעניינו של העותר, היא סיכמה, דנה אותו לחיי בדידות.
לבסוף, קבעה השופטת, כי אף שהפתרון הרגיל הוא להעניק לעותר רישיון שהייה זמני ולהורות למשרד הפנים לבדוק את בקשתו שוב - בנסיבות העניין מוצדק להורות על מתן הרישיון הקבוע. משרד הפנים חויב לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחה של 15 אלף שקל.
תושב מזרח ירושלים - זר?
בניגוד לאזרחות, מעמד התושבות הוא מעמד חלש, ששר הפנים יכול לבטל לפי שיקול דעתו המוחלט, ובנסיבות מסוימות רישיון לישיבת קבע יכול לפקוע אוטומטית, כפי שאירע בפרשה המוצגת כאן.
לצערנו, העובדה ששיקול דעתו של שר הפנים כפוף לביקורת שיפוטית לא מונעת מפקידי משרד הפנים להתעמר בתושבי מזרח ירושלים ולמנוע מהם את זכותם החוקתית לשוב ולחיות בארץ בה נולדו וחיו רוב חייהם.
חוק הכניסה לישראל הוא חוק הגירה המבוסס על ההנחה, המעוגנת אף במשפט הבינלאומי, שלמדינה יש סמכות מוחלטת לקבוע מי ייכנס בשעריה. יתרה מזו, מדינה ריבונית רשאית למנוע מ"זרים" את הזכות להתגורר ו/או להתאזרח בה. השאלה העולה במלוא עוזה היא- האם תושב מזרח ירושלים, שנולד בה וכך גם הוריו והורי-הוריו, הוא זר?
* הכותבת הינה עורכת דין העוסקת במשפט האזרחי וליטיגציה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין נ' נ' מדינת ישראל - שר הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.